תניא יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי של כל השנה ופגעו בו ימים טובים הכתובים. במגילת תענית אם נדרו קדם לגזירתנו תדחה גזירתנו מפני נדרו ואם גזירתנו קדמה לנדרו ידחה נדרו מפני גזירתנו כ"ש ימים טובים ור"ח שידחה נדרו מפניהם. תנן בנדרים בפרק ר' אליעזר פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו אומרים אותם הימים מותרים ושאר כל הימים אסורין עד שבא ר"ע ולימד שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו שהרי לא נדר אלא על דעת שיתקיים כל נדרו פי' כגון שנדר שלא לשתות יין עד לאחר ל' יום אומרים לו אם היית יודע שיש ביניהם שבתות וימים טובים כלום היית נודר אם אומר לאו מתירין אותו ואע"פ שאין שלשזם יום בלא שבת אומרים לו אם היית בשעת נדרך זוכר ומעלה על לבך שיש שבת באמצע כלום היית נודר הילכך יש לי ללמוד מיכן מי שנדר להתענות ל' יום רצופין שפותחין לו בשבתות וי"ט שהן אסורין בתענית [ואומרים לו אם היית זוכר בשעת נדרך ומעלה על לבך שיש שבת באמצע כלום היית נודר ואם אמר] לאו מתירין אותו ׃