א"ר זעירא א"ר הונא יחיד שקיבל עליו תענית אפילו אכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית לן בתעניתו למחר אינו מתפלל תפלת תענית פירש"י ה"ג יחיד שקיבל עליו תענית אפי' אכל ושתה כל הלילה כולו הואיל שקבל עליו קודם הלילה למחר מתפלל תפילת תענית. לן בתעניתו כגון שישב היום כולו בתענית ואף בלילה הבא אחר אותו תענית לא אכל ולא שתה כלום למחר ביום שני אם נמלך ורוצה להתענות כל היום אין מתפלל תפילת תענית לפי שלא פסק בין זה לזה כחד יומא דמי לפיכך צריך הי' לחזור ולומר אתענה עכ"ל. ויש מקיימים גירסת הספרים ומפרשים כך יחיד שקיבל עליו שני תעניות רצופין אפי' אכל ושתה כל הלילה שבין אותם שני ימים שקיבל עליו להתענות למחר מתפלל תפילת תענית הואיל שהבדילן לאותן שני ימים באכילה ובשתיה [לן בתעניתו למחר אינו מתפלל תפילת תענית] ואותן שני ימים אינן עולין לו אלא ליום אחד וצריך לו להתענות עוד ביום אחד וקשיא לפי' זה דקתני אפי' אכל ושתה כל הלילה דמשמע לא מיבעיא אם לא אכל ושתה הא אמרת אם לא אכל ושתה אינו מתפלל תפלת תענית ותו בשלא אכל ושתה אמאי אינו מתפלל תפלת תענית והא תענית מעליא של שני ימים קיבל עליו והרי שני ימים מתענה ומה ענין לשון מחר אינו מתפלל אלא שצריך להתענות עוד ביום אחד ורבי' יצחק אלפס פי' יחיד שקבל עליו שני ימים תענית זה אחר זה אפי' אכל ושתה כל הלילה כולה למחר מתפלל תפלת תענית לן בתעניתו כלומר אם לא קיבל עליו תענית אלא אחד בלבד והתענה אותו היום ובלילה נמלך ולן בתעניתו למחר אינו מתפלל תפילת תענית שהרי לא קיבלה עליו מבעוד יום עכ"ל רישא כדברי המפרשים סיפא כדברי רבי' שלמה פירשו׃ בפ' במה מדליקין תני ר' הושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח וחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמ"ע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו ואין בהם קידוש על הכוס ויש בהם הזכרה בברכת המזון ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון שני וחמישי של תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהם קידוש על הכוס ואין בהם הזכרה בבהמ"ז שמעינן מינה דהמתענה צריך לומר ענינו בערבית ושחרית ומנחה וה"נ אמרי' לקמן בירושלמי בפ"ב ר' זעירא בשם ר' ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע היכן אומרה צבור בין גואל לרופא יחיד בשומע תפלה מהו אומר ענינו ה' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדול' אנחנו אל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה ה' העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה כאמור ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם ברוך אתה ה' העונה בעת צרה ר' ינאי בשם ר' ישמעאל אומרה בשומע תפלה ר' יונה בשם רב אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע היכן אומרה ר' זירא בשם ר' הונא אומרה כלילי שבת וכיומו פי' היינו ערבית שחרית ומנחה כליל שבת דהיינו ערבית וכיומו דהיינו שחרית ומנחה אבל מוסף בתענית ליכא ואיתא נמי הא בפרק תפלת השחר בירושלמי אך מה שכתוב בכאן צבור אומרה בין גואל לרופא לא ראיתי לשם. מ"מ שמעינן מינה שהיושב בתענית צריך לומר ענינו ערבית ושחרית ומנחה. אבל עכשיו אין אנו מתפללים ענינו כ"א במנחה דוקא וכ"כ רב נסים גאון בר ברכיה זצ"ל שכך ראה בפירושי הגאונים ובתשובותיהם. וההיא דבמה מדליקין וירושלמי לא קשיא דתקנת גאונים היא זאת משום דחשו שאם התפלל ענינו בערבית ושחרית ויאחזנו בולמוס שצריך על כרחו לאכול נמצאת תפלתו שקר ולכך תקנו שלא להתפלל ענינו כ"א במנחה אבל כשהצבור מתענין מתפלל שליח ציבור ענינו בשחרית דאי אפשר שלא יהא בציבור דלא יתענו דכולהו ודאי לא יאחוז בולמוס וכתב רבי' יצחק אלפס דשמעינן מההיא דבמה מדליקין שאם טעה ולא אמר ענינו בתפילת תענית אין מחזירין אותו אבל אי אידכר מקמי דעקר לרגלוי לימא הכי ענינו ה' ענינו כי בצרה גדולה וכו' עד פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה יהיו לרצון אמרי פי וכו' ׃