אמר רבי ירמיה בר אבא אין תענית ציבור בבבל פי' שיהא אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה אלא תשע' באב בלבד. פר"ח וכן רבי' יצחק פסקו כשמואל וכ"פ מורי רבי' אב"י העזרי דאמר לקמן א"ר כהנא אמר רב יחיד שקיבל עליו תענית אסור בנעילת הסנדל חיישי' שמא תענית ציבור קיבל עליו היכי ליעבד דליהוי מותר בנעילת הסנדל אמר רב' בר רב שילא דאמר למחר הריני בתענית יחיד אמרו ליה אנשי המקום לרב ששת קא אתו רבנן לבי תעניתא כי סיימו מסאני קפיד ואמר להו דילמא מיכל נמי קא אכלי אביי ורבא סיימי אפנתא מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא ודשמאלא לימינא רבנן דבי רב אשי מסיימי כי אורחייהו סברי לדשמואל דאמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא ת"ב בלבד וכותייהו. קיי"ל וטעמא דמילתא דאין תענית ציבור בבבל פי' מורי רבי' אב"י העזרי משום דלית לן נשיא דאמרינן לקמן בפ"ב בירושלמי א"ר יוסא אילן תעניתא דאנן עבדין לית אינון תעניתא ולמה דלית נשיא עימן ואינה ראיה דהתם אסדר תעניות קאי ששנינו במשנה ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה ובראש הנשיא שכך נתקנו התעניות של ציבור של עצירת גשמים ועלה קאמר ר' יוסא הדא אמרה אילן תעניתא וכו' דבעינן שיתנו אפר מקלה על ראש הנשיא וליכא נשיא אבל שאר תעניות לא בעו נשיא כמו תשעה באב גופיה שנוהג אע"פ דליכא נשיא. הלכך הואיל והלכה כשמואל אומר מורי רבי' אב"י העזרי די"ז בתמוז וצום גדליה מותרין ברחיצה וכן המנהג שרוחצין באלו התעניות וכן פי' ר' אליעזר בר' נתן זצ"ל דהיינו טעמא שמברכין הקהל בסתם המקבלים עליהם תעניות שני וחמישי ושני ואין מזכירין תענית יחיד משום דקיי"ל כשמואל אבל אי ליתא לדשמואל היה צריך לפרש בפירוש תענית יחיד מההוא דרב כהנא אמר רב כדפרישית לעיל והכי מוכח בירושלמי בפ"ק דמגילה דמסיק לית לך אלא כהדא דרבי הוה מפרסם עצמו פעמים בשנה רוחץ בי"ז בתמוז ונוטע נטיעות בפורים משמע שהוא עיקר דמסיק לית לך אלא כהדא ובגמ' דידן נמי אמר רבי נטע נטיעות בפורים ורחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז וביקש לעקור ת"ב ולא הודו [לו] ופי' רבי' שלמה דלא הודו לו לא קאי ארחיצה אלא אהך דביקש לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת: