מתני' מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך. אמר אביי ל"ש אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך דאר"י אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן מאי מברך רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנ"ח מקרא מגילה שעשה נסים ושהחיינו לאחריה באתר' דנהיגי מאי מברך א"ר יוסף האל הרב את ריבנו והדן את דינינו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו בא"י הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע א"ר פפא הילכך נימרינהו לתרוייהו. מיכן מוכיח ר"ת שאע"פ שבירך זמן בלילה צריך למהר כמו כן לברך מדלא קאמר בלילה בירך מנ"ח ולמחר בירך מ"נ כדקאמר בבמה מדליקין גבי נ"ח ליל ראשון מברך שלש מיכן ואילך שתים ש"מ שגם למחר יש לברך זמן אע"פ שבירך בלילה כדפרי' לעיל בפ"ק. בתוספתא פרק הקורא את המגילה ארשב"א מעשה בר"מ שקראה בבית הכנסת של טבעון כיון שנגמרה נתנה לאחר ובירך עליה ופריך עלה בירושלמי דפרקין זה קורא וזה מברך ר' הונא בשם ר' ירמיה מיכן שהשומע כקורא כתיב אשר קראו לפני מלך יהודה ולא שפן קרייה אלא מיכן שהשומע כקורא וכן הדין בברכה ראשונה מקרא מגילה דהואיל והכל עוסקין במצוה אחת במגילה לצאת בה ושומע כעונה שפיר דמי שראובן יברך מנ"ח ושמעון יקרא: