מתני' מתנות לאביונים תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם: ירושלמי בפרקין מגבת פורים לפורים א"ר לעזר ובלבד שלא ישנה ממנה [העני] רצועה לסנדלו אין מדקדקין במעות פורים אלא כל מי שהוא פושט ידו נותנים לו [אין] משנין במעות פורים הא שאר כל המעות [משנין אלא כל המעות עד] שלא נתנו לגזברים רשאי (אותם) [אתה] לשנותן פי' מעות של שאר צדקה אבל מעות של פורים שחשב בלבו לחלקם לעניים בפורים אינו רשאי לשנותן אלא אותן מעות חייב לחלק ובפ' האומנין בב"מ תניא מגבת פורים לפורים מגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקין בדבר אבל לוקחין את העגלין ושוחטין ואוכלין אותן והמותר יפול לכיס של צדקה ר' אליעזר אומר מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהם רצועה לסנדלו אא"כ התנה במעמד אנשי העיר דברי ר' יעקב שאמר משום ר"מ ורשב"ג מיקל פי' רבינו שלמה מעות שגובים הגבאים מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים כולה יתנוה לעניים בפורים ואין מדקדקים לומר דיים בפחות אבל לוקחין את העגלים לרוב בכל המעות והמותר שלא יספיקו לאכול בפורים [ימכר] ויפול לכיס של צדקה: מתני' אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. ירושלמי שוחקין עצי בשמים למילה ביו"ט אבל לא בשבת אמר ר"י והוא שמל: מתני' אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים. ירושלמי ר' יוחנן עבד תלת שנין [ופלג] דלא נחת לבית ועדא מן צערא ובסיפא חמא ר' אלעזר [בחלמיה] (למחר) [מהר] סיני נחת ומחדת (לון) [לכון] מילה עאל ואמר קומיהן מהיכן קשט הקושט (הזה) שתהא העבודה בבכורות מן הדין קרייה כי לי כל בכור וגו' וכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וגו' קודם לכן מה היו עושין ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אלו בגדים שהיה משמש בהן בכהונה גדולה אמר רבי לוי שבר ה' מטה רשעים אלו הבכורות שהקריבו לעגל תחילה לפיכך ניטלה מהן עבודת מזבח וניתנה לשבט לוי שלא היו באות' מעשה שנאמר ויאספו אליו כי בני לוי: