מגילה נקראת בי"א ובי"ב ובי"ג ובי"ד ובט"ו לא פחות ולא יותר כרכי' המוקפי' חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו כפרים ועירות גדולות קורין בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה ופעמים שיום הכניסה בי"ג ופעמים שהוא בי"ב ופעמי' שהוא בי"א כיצד חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בשלישי וברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. חל להיות בע"ש כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומופקות חומה קורין בו ביום. שאין קריאת מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו. וא"ת יאחרו מוקפין עד אחר השבת הוה ליה ששה עשר ואמר קרא ולא יעבור. חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות באחר בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. תניא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיהיו פנוים ביום פורים ויספיקו מים ומזון וכל צורכי סעודת פורים לאחיהם שבכרכים ועיירות. אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה אבל חכמים אומרים בזמן דזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה [וכתב רבי' יצחק אלפס] כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה ויש גורסים הואיל ומסתכנין בה כלומר באותו הזמן שהיו ישראל יכולין להעמיד דתותיהן ואין באין לידי סכנה קורין אותה בי"א בי"ב בי"ג בי"ד אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתותיהן אין קורין אותה אלא בזמנה בי"ד ובט"ו וכן הלכתא עכ"ל. והיוצאין לדרך נמי אין קורין אותה אלא בזמנה כדתניא בתוספתא דמכילתין היוצאין בשיירא והמפרישין בספינה קורין בי"ד ואפי' ר"ע דאית ליה הקדמה י"א וי"ב וי"ג הנ"מ דוקא לכפרים כדי שיספיקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים אבל להולכי דרכים לא וכ"כ בה"ג לא אמרו להקדים אלא לכפרים. מיהו הנ"מ שיהיה להם מגילה לקרות בה בארבעה עשר אבל אם לא יהיה להם מגילה מקדימין וקורין בי"א בי"ב בי"ג כדאמרי' בירושלמי דפרקין תני ר' נתן כל החודש כשר לקרות בו את המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה א"ר (אבהו) [חלבו] ובלבד עד חמשה עשר דמדר' אבהו [בשם ר' אלעזר] לא יעבור לא יועבר [וכו'] הדתמר כל החודש כשר לקרות את המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל לסעודה אין עושין אלא בי"ד ובט"ו [וכו'] ויהיו אלו לקריאת מגילה ואילו לסעודה ר' חלבו רב הונה בשם רב כתיב והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים לקריאה ונעשים לסעודה ע"כ ירושלמי. ואומר מורי רבי' אב"י העזרי דאפי' קודם י"א יכול לקרות מי שלא יהיה לו מגילה בי"ד מדא"ר חלבו ובלבד עד חמשה עשר למעוטי ששה עשר ולא קאמר ובלבד מי"א ואילך למעוטי עשירי אלא ש"מ דמתחילת החודש עד חמשה עשר בו יכול לקרות את המגילה מי שלא יהיה לו מגילה בי"ד וראיה לדבר דאיתא פ"ק דפסחים אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער לאחר ל' יום זקוק לבער ואמר רבא הא דאמרת קודם ל' יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער מכלל דבתוך ל' יום אפי' אין דעתו לחזור אע"ג דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה וחייב לבדוק וכל שכן הכא הואיל ויודע שלא יהיה לו מגילה בי"ד שמקדימין קריאתה אפי' מתחילת החודש וחייב לקרותה קודם שיצא לדרך אפילו מתחילת החודש: