מתני' כל שחייבין עליו משום שבות ומשום רשות ומשום מצוה [בשבת] חייבין עליו ביום טוב אילו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מטפחין ולא מרקדין אילו משום רשות לא דנין לא מקדשין [ולא חולצין ולא מייבמין ואלו הן משום מצוה לא מקדישין] ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשר כל אילו ביו"ט אמרו ק"ו בשבת אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד לא עולין באילן גזירה שמא יתלוש מן המחובר. ירושלמי תני אין עולין באילן לא לח ולא יבש [ניחא לח יבש] כך אני אומר אסור לדוש ע"ג זמורה בשבת רב אחא בשם רב אסור לדוש ע"ג זמורה בשבת היא שורשי אילן היא קולסי הכרוב בגובהין ג"ט אבל אינן גבוהין כארץ הם. לא רוכבין על גבי [בהמה]. גזירה שמא יחתוך זמורה במחובר ירושלמי מהו להשען אית תניי תני נשענין אית תניי תני אין נשענין אמר רב חסדא מאן דמר נשענין בברי מאן דאמר אין נשענין בתש. אבל שימוש להשתמש באילן או בבהמה אפי' בברי אסור כההוא דפ' מי שהחשיך דאביי אשכחיה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמרא א"ל הא קמשתמש מר בבהמה א"ל צדדין הן וצדדין ל"ג בהו רבנן ובמסקנא התם פסקי' הילכתא צדדין אסורין צידי צדדין מותרין פי' בין בבהמה בין באילן ואמר רב אשי השתא דאמרת צדדין אסורין האי דרגא דמדלא לא לינחיה אינש אפומא דדיקלא דהוו להו צדדין אלא לינחיה וכו' ופר"ח זצ"ל סולם העשוי לעלות בו בדקל והוא שכתוב במלונה במקשה והוא מלונ' דשומרי פירות אסור להניח סולם על הדקל ולעלות בו שנמצא משתמש בצידי האילן ואם יחקוק באילן ויניח באותה חקיקה גואזי שהן עצים ויניח באותן עצים סולם נמצא הסולם נתון בעצים ושרי וגם אסור להניח רגלי העולה באותו סולם בעצים הנעוצי' באילן מפני שהן צדדין והצדדין אסורין ואינו מותר להשתמש ולעלות אלא בקנים שהן מעלות הסולם והן שליבותיו שהן ודאי צידי צדדין וכל תשמישי אילן במחובר אסורין כדפרי' לעיל שאסור לדוש ע"ג זמורה ובההיא דפ' כל הכלים דתנן זמורה שהיא קשורה בטפיה ממלאין בה בשבת ואמרי' בגמ' קשורה אין שאין קשורה לא וא"ר ששת במחוברת באיבה אי הכי קא משמש במחובר [לקרקע] למטה [משלשה] פי' שאז היא כארץ כדאמר בירושלמי דלעיל. ופר"ח למטה משלשה כדתנן היו שרשיו גבוהין: (כאן חסר בהקלף כ"י איזה עלים ועיי' בהג"א פרק זה):