מתני' מסוכנת והוא ירא שלא תמות ואינו צריך לו שכבר סעד סעודתו. אלא מחמת הפסידו הוא שוחטה. לא ישחוט אא"כ יודע שיש שהות ביום לאכול הימנה כזית צלי מבעוד יום ר"ע אומר אפי' כזית חי מן בית טביחתה שהוא מזומן ומופשט מעורו ועומד: מתני' שחטה בשדה לא יביאנה במוט ולא במוטה בשני בני אדם משום דאוושא מילתא ומזלזל ביו"ט אבל מביאה בידו איברים איברים ירושלמי אבל מביאה הוא ע"ג עורה כיצד הוא עושה מושך הימנה ומביאה עמו. מספקא לריב"א זצ"ל אי דווקא מסוכנת דאיירי בה ברישא קתני דאינו יכול לאכול הימנה אלא כזית מבעוד יום להכי אסור להביאה במוט דאוושא מילתא שטורח לצורך החול אבל בשאינה מסוכנת ושוחטה לאכול הימנה סעודת היום מותר להביאה במוט דלא אוושא מילתא דלצורך החול הואיל וטורח לסעודת היום או דילמא בכל בהמה איירי אפי' אינה מסוכנת דאסור להביאה במוט כדרך שעושה בחול שצריך לשנות כדתנן לקמן המביא פת יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו והיינו מפני שצריך לשנות כדתנן ולקמן בגמ' תנא אם א"א לשנות מותר ונראה אם א"א לשנות ולהביאה בידו איברין איברין שמותר לו להביא' במוט במוטה בשני בנ"א: