בפרק ר"א אומר אם לא הביא כלי ת"ר אין מסננין את החרדל ביו"ט במסננת שלו דמחזי כבורר שמסנן הסובין שלו ואין ממתקין אותו בגחלת כדרך שרגילין ליתן לתוכו גחלת או אבן ניסוקת א"ל אביי לרב יוסף ומ"ש מהא דתנן נותנין ביצה במסננת של חרדל ומסננה בתוכה ליפות מראית' א"ל התם לא מחזי כבורר הכא מיחזי כבורר והתניא ממתקין אותו בגחלת ל"ק כאן בגחלת של מתכת מותר דלא שייך ביה כיבוי דאינו נעשה (פרוס) [פחם] כאן בגחלת של עץ אסור דשייך ביה כיבוי א"ל אביי לרב יוסף מ"ש מבישרא אגומרי שצולין ביו"ט ואע"ג דמכבה א"ל התם לא אפשר לצלות מאתמול דביומא שכיחא טפי הכא חרדל אפשר מאתמול א"ל אביי לרבה מהו לגבן גבינה א"ל אסור א"ל ומ"ש מלישה פת שלשין ביו"ט ודאי ללישה דמי א"ל התם לא איפשר דפת המה מעליא טפי הכא אפשר מאתמול והא אמרי נהרדעי גבינה בת יומא מעליא ה"ק אף בת יומא מעליא: מתני' ג' דברים ראב"ע מתיר וחכמים אוסרים פרתו יוצאת ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ושוחקין פלפלין בריחיים שלהן וקיי"ל כחכמים שהן אוסרין בריחיים שלהן אלא דינם כשאר תבלין כדתני' בתוספת' פ"ק הפלפלין הרי הן כתבלין וכבר פרישית בפ"ק שהתבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן ואין צריכין שינוי וכן היה ר"ת זצ"ל מתיר לדוך פלפלין במדוכות כשאר כל התבלין ולא נאסרו אלא בריחיים שלהן דדמיין לריחיים של חיטין:
הדרן עלך יום טוב