בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט פי' לשום בו כחול לרפואה היכא דאיכא סכנה לא קא מיבעיא לי כגון (דידא) [רירא] ודיצא דמא ודמעתא ותחילת אוכלא וקדח' דאפי' בשבת נמי שרי כדפרי' פ' אין מעמידין כי קא מיבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי א"ל אסור איתיביה בקעת ושני ליה כדשנינן וכן הלכתא והנ"מ מישראל אבל מעכו"ם שרי דהא אמימר שרא למכחל עינא מעכו"ם בשבת א"ל רב אשי מאי דעתיך דאמר רב עולא ברי' דרב עילאי כל צורכי חולה עושין ע"י עכו"ם בשב' ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לעכו"ם ועושה ה"מ היכא דלא מסייע בהדיה [אבל מר קא מסייע בהדיה] דקעמיץ ופתח סוגר ופותח ריסי עיניו להכניס הכחול א"ל איכא רב זביד דקאי כוותך שהיה מקשה לי כמוך ואמרי ליה מסייע אין בו ממש. אמימר שרא למיכחל עינא ביו"ט ב' ואפי' בב' י"ט של ר"ה א"ל רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביו"ט [ראשון] יתעסקו בו עממים ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפי' בשני ימים טובים של ר"ה משא"כ בביצה דקדושה אחת היא ולא הקלו ביו"ט (שלפני) [שני] של ר"ה אלא לענין מת בלבד א"ל אנא כנהרדעי ס"ל דאמרי אף בביצה. דסברי דשתי קדושות הן. כתב רבי' יצחק בר' אשר דליתא לדאמימר דשמעתין מההיא דפ"ק דרבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי בשני י"ט של ר"ה חזייה דהוה עציב א"ל אמאי עציבת דלא אותיבי עירובי תבשילין א"ל וליתיב מר האידנא מי לא אמר רבא מניח אדם ע"ת מיום טוב לחבירו ומתנה אימר דאמר רבא בשני י"ט של גליות של ר"ה מי אמר והאמרי נהרדעי אף בביצה א"ל רב מרדכי בפי' אמר מר לא סבר לה להא שמעתא דנהרדעי אלמא לית הילכתא כנהרדעי: