אמר רב חסדא בהמה חצייה של עכו"ם וחציה של ישראל מותר לשחטה ביו"ט דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חציה של עכו"ם וחציה של ישראל אסור לאפותה ביו"ט דהא אפשר למיפלגא בלישה פי' רבי' יצחק בר אשר שאם קנו ישראל ועכו"ם שתי בהמות בשותפות אין לומר אסור לשוחטו לישראל ביו"ט הואיל דאיפשר למיפלג שיקח ישראל אחת ועכו"ם אחרת משום דלא דמי בהמה לעיסה דעיסה ודאי חזייא למיפלגא דכולה חדא היא אכל בהמה לא חזיא למיפלגא אחת כנגד חבירתה משום דלא אפשר אם אין אחת חשובה או גרועה ואפי' הן שוות דינא הוא שיכול ישראל לומר אני רוצה ליקח חלק בכל אחת ואחת ואיני רוצה לחלק אחת כנגד אחת הלכ' אפי' קנו שתי בהמות בשותפות מותר לשחוט שתיהן ביו"ט עכ"ל ועוד נ"ל דאין לומר יחלקו הבהמות זו כנגד זו דדילמא תמצא של ישראל טריפ' רוימנע משמחת יו"ט: בעו מיניה מרב הונא הני בני באגא פי' ישראלים הדרים בכפרי' דרמו עלייהו קימח' דבני חילא פירוש שהמלך הטיל לאפות ולבשל לבני חילו אנשי מלחמתו מהו לאפותן ביו"ט א"ל חזינן אי יהבי ריפתא לינוקא ולא קפדי כל חדא וחדא חזיא לינוקא ושרי ואי לא אסור וליתא לדרב הונא אלא בין כך ובין כך אסור דאמ' ופליגא דריב"ל הא דרב הונא דאריב"ל מזמנין את העכו"ם בשבת ואין מזמנין את העכו"ם ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו ׃ אדבריה רב' לרב שמואל בריה ודרש מזמנין את העכו"ם בשבת ואין מזמנין את העכו"ם ביו"ט גזירה שמא ירבה בשבילו מרימר ומר זוטרא כי הוה מיקלע להו עכו"ם ביומא טבא אמרי ליה אי ניחא לך במאי דטרח לן לחיי ואי לאו טירחא יתרתא אדעתא דידך לא טרחינן וכן הלכה כהני אמוראי וליתא לדרב הונא דשרי היכא דלא קפדי אי יהבי ריפתא לינוקא והלכה (כרב') [ברב חסדא] דעיסה חציה של ישראל וחציה של עכו"ם אסור לאפותה ביו"ט. תניא אשר יעשה לכל נפש שומע אני אפי' נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה ישלמנה ת"ל לכם לכם ולא לעכו"ם ולא לכלבים דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר אפי' נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה א"כ מה ת"ל לכם לכם ולא לעכו"ם ומה ראית להוציא את העכו"ם ולרבות את [הכלבים] מרבה אני את הכלבים שמזונתן עליך ומוציא אני את העכו"ם שאין מזונתן עליך כתב רבי' יצחק אלפס והלכת' כריה"ג דסתם לן תנא כותיה דתנן פ"ק דחלה עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים אותח חייבת בחלה ונאפת ביו"ט וקיי"ל סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם דמתני' עכ"ל: