אמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת מ"ט דרב הונא קסבר כבת' נר חנוכה זקוק לה לתקנה הלכך לכתחילה צריך לתקנה לעשות' יפה דילמא פשע ולא מתקן לה ומותר להשתמש לאורה הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמישו. ורב חסדא אמר מדליקין בהן בחנוכה בחול אבל לא בשבת קסבר ככתה אין זקוק לה הלכך בחול שרי ומותר להשתמש לאורה. א"ר זירא א"ר מתנה אמר רב ואמרי לה א"ר מתנא א"ר זירא אמר רב פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת א"ר ירמיה מ"ט דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה ולא קיבלה שלא חשש לסמוך על דבריו כי אתא רבין אמרה קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה הלכך קיי"ל כרב ור"י דאסור להשתמש לאורה וכן עשה הפייט בתפילת אעדיף כל שמונה נר חנוכה אסור בו להשתמש. וכן אמר רבה לקמן צריך נר אחרת להשתמש לאורה וכן א"ר אסי לקמן אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה. תניא בפסיקת' בענין חנוכה נר חנוכה שהותיר ביום ראשון מוסיף עליו ביום שני ומדליקו ביום שני מוסיף עליו ביום שלישי וכו' עד ביום שמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו ויש מרבותינו שרצו משם [להביא] ראיה שאם כבה נר אחת מנרות שלנו של חנוכה או כולם שיוסיפו על של לילה שלאחריו ולא ידליקם מיד ואינה ראיה. ואע"ג דפסקית דכבתה אין זקוק לה היינו שאינו חייב להדליק מיד אבל אם ידליק מיד ודאי בטוב יעשה וההיא ברייתא איירי כגון שכך נעשה שלא נזקק לה ותו נראה לפרש דההיא ברייתא סוברת כבתה זקוק לה ואין מצותה נטולה הימנה כשכבתה עד שתדליק כולה הלכך אם הותירה ביום [א'] או כבתה ואירע כך שלא הדליקה אח"כ באותו לילה שמוסיף עליה ביום שני אבל לדידן דקיי"ל דכבתה אין זקוק לה משמע אין זקוק לה וגמרה לה מצותה לגמרי דאי דאתקצאי למצותה כל כך שצריך להוסיף עליה כל הלילות אם נשאר ממנה ובאחרונה עושה מדורה בפ"ע סברא היא דכ"ש אם כבתה זקוק לה לחזור ולהדליק באותו הלילה מדלא אמר הכי משמע דאין זקוק לה עוד כלל וגם לשון אין זקוק לה משמע דעוד אין זקוק לה כלום אחרי שלא פירש בה התלמוד שום מצוה אח"כ. וכבתה אין זקוק לה ורמינהי מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא מדליק ידליק וא"נ לשיעורא שיהא בה שמן כשיעור הזה ומיהו אם כבתה אין זקוק לה עד שתכלה רגל מן השוק וכמה ארבב"ח א"ר יוחנן עד דכליא רגל דתרמודאי מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכין בני השוק לבתיהן משחשיכה ומבערין אור בבתיהן וכשצריכים לעצים יוצאין וקונין מהן והאידנא דלא קפדינן אשיעורא דנר שמא סמכי' אלישנא קמא דשנינן דאי לא אדליק מדליק ולא בעינן שיעורא הואיל ואנו מדליקין בתוך הבית של פתח הבית מבפנים ואין הנר נראה להולכים בשוק וברחובות לא הורגלו להחמיר כל כך ירושלמי סוף מכות מהו להדליק שמן שריפה לחנוכה אמרי דבי ר' ינאי מדליקין שמן שריפה לחנוכה א"ר ניסא אנא לא אנא חכים לאבא אימא הוות אמרה לי אבוך הוה אמר לי מי שאין לו שמן של חולין מדליק שמן שריפה: