אמר רב יהודה אמר שמואל לולב שבעה. לברכה. וסוכה יום אחד מ"ט לולב דמפסקי לילות מימים כל חד וחד מצוה באנפי נפשה סוכה דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכתא דמי ורבב"ח אר"י סוכה שבעה לברכה ולולב יום אחד ואע"פ שניטל כל שבעה זכר למקדש אין מברכין עליו אלא יום ראשון שהוא מן התורה מאי טעמא סוכה דאורייתא שבעה ולולב דרבנן סגי לה בחד יומא (כי אתא רב דימי א"ר יוחנן סוכה שבעה) כי אתא רבין א"ר יוחנן אחד זה ואחד זה שבעה א"ר יוסף נקוט דרבב"ח בידך דכולהו אמוראי קיימי כותיה בסוכה מיתיבי העושה לולב לעצמו אומר שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה נטלו לצאת בו אומר ברוך [אקבו"ץ על נטילת לולב ואע"פ שבירך עליו יום ראשון חוזר ומברך כל שבעה העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקימנו כו' נכנס לישב בה אומר] אקבו"ץ לישב בסוכה כיון שבירך יום ראשון שוב אינו [מברך] יום שני קשיא לולב אלולב קשיא סוכה אסוכה בשלמא לולב אלולב ל"ק כאן [בזמן] שביהמ"ק קיים מברכין עליו במקדש כל שבעה דמדאורייתא הוא כאן בזמן [שאין] בית המקדש קיים. אלא סוכה אסוכה קשיא תנאי היא דתניא תפילין כל זמן שמניחן אפי' חולצן ומניחן מאה פעמים ביום מברך עליהן דר"מ וגבי סוכה נמי אע"ג דלא מפסקי לילות מימים וכחד יומא אריכא הוא מברכין עליה בכל יום דהוי דומי' דחולץ ומניח וחכ"א אינו מברך אלא שחרית בלבד ובסוכה נמי כיון דכחד יומא היא סגי בברכה של יום ראשון. איתמר אביי אמר הלכה כר"מ רבא אמר הלכה כרבנן א"ר מרי ברה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמנח תפילי מברך אמר מר זוטרא חזינא ליה לר"פ דכל אימת דמנח תפילי מברך רבנן דבי רב אשי כל אימת דמשמשי בהו מברכין [אמר ר"י אמר שמואל מצות לולב כל שבעה] ר' יהושע [בן לוי] אומר יום ראשון מצות לולב מיכן ואילך מצות זקנים. רבן יוחנן בן זכאי וסיעתו ודרבנן לא בעי ברכה. וכן א"ר יצחק ואף רב סבר כל שבעה מצות לולב דא"ר חייא [בר אשי] אמר רב המדליק נר של חנוכה חייב לברך פרש"י (דאמר) לעיל דאמר רב מרי ברה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמואל אלא כל אימת דמנח תפילי מברך ואנן נמי דכי עבדינן ומברכי' כל שבעה ואע"ג דכחד יומא הוא ולולב נמי כל שבעה ואע"ג דכחד יומא הוא ואע"ג דמדרבנן הוי מברכין עליה כי היכי דמברכין בנ"ה דרבנן ובמגילה דקם ליה רב ושמואל בחד שיטתא בלולב ורבין נמי אמר משמי' דר"י אף לולב שבעה עכ"ל וכן פסק רבי' יהודה בר נתן וכן פסק ר"י אלפס וכן העולם נוהגים. כתב ה"ר שלמה בר' שמשון זצ"ל כך מקובלני ממורי הזקן ר' יעקב בר' יקר וכן דעתי נוטה שאין אומר זמן בנטילת לולב אלא ביום ראשון בלבד לפי שלא מצינו עיקר ושורש לברכה זו לא בתלמוד לא במשנה ולא בתוספתא דכלל כלל אין חייב ברכה אלא כשעת עשיית לולב בחול בשעת שאוגדו ומתקנו וכן בסוכה בשעת עשייתה לשם מצוה דת"ר העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו נכנס לישב בה אומר אקבו"ץ לישב בסוכ' ותנן נמי סוכה שהיתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר ביו"ט עצמו כגון מימך בסתרקי ולעטר' בקרמים ובסדינין המצויירין מברך מיד שהחיינו דעיקר חיוב בשעת מעשה ואם אינו יכול לחדש בה דבר מברך שתים בכניסתו אחת. אסוכה ברישא ואחת אזמן בלולב. לא מצריך בשעת נטילה אלא אחת דכלל כלל ליכא ברכה דזמן אלא בשעת עשייה דהיינו בחול אבל ראשונים נהגו הואיל ואין כל אדם עושה לולב לעצמו אלא סומכין על ש"צ שמברך כל אדם שתים בנטילתו. וגם זו היא פליאה בעיני על מה סמכו כיון דחיוב ברכה זו אינה אלא בשעת עשייה בחול כיון שמברך זמן פ"א ל"ל תו לברך ביו"ט שני בין שיהא יום ראשון ודאי בין שיהא חול מה בכך כיון שבירך פעם אחת זמן אמאי חוזרי' ומברכין וגבי נר חנוכה נמי אין אומר זמן אלא ביום ראשון. ותו מצאתי בה"ג דלא צריך לומר זמן בסוכה ובלולב דסגי בדכסא. ובהלכות דרב יהודאי גאון תני הכי העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו נטלו לצאת בו אומר על נטילת לולב מוליך ומביא מעלה ומוריד אבל זמן לא מצריך כלל ולפיכך כיון שבירך זמן ביום ראשון סגי בהכי ותו לא מידי עכ"ל וכבר שאלו למורי רבי' יהודה בר' יצחק היאך אנו יוצאין ידי חובתינו בברכת זמן אחד מזמן דיו"ט ומזמן דסוכה ולדברי ה"ג אף מזמן דלולב והשיב להם דהיינו הא דשמעתין דת"ר היו לפניו מצות הרבה אומר ברוך אקבו"צ על המצות ר"י אומר מברך על כל או"א בפני עצמה אר"ז ואיתימא ר"ח בר פפא הלכה כר' יהודה א"ר זירא ואיתימ' ר' חיננא בר פפא מ"ט דר"י דכתיב ברוך ה' יום יום וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו אלא לומר לך כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו הכא נמי כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו היינו דוקא מפני שהברכות חלוקות כגון שיש לפניו ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית ע"כ צריך עכאו"א לברך בפ"ע אבל במקום שהברכות שוות מודה ר"י דבברכה אחת סגי הילכך הכא שהכל היא ברכת זמן אע"פ שהוא חייב ג' ברכות של זמן יו"ט סוכה לולב אע"פ [כן] (דבברכות) [בברבת] זמן אחד סגי לה בעבור כולם וזמן אחד עולה לכאן ולכאן והכי אמרי' ס"פ בכל מערבין זכרון אחד עולה לכאן ולכאן: