תניא ר"א אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחוש"מ וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחולו של מועד ושוין שאם נפלה שחוזר ובונה אותה תניא אידך רא"א כשם שאין יוצא ידי חובתו ביו"ט הראשון בלולבו של חבירו שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול כך אין אדם יוצא י"ח ביו"ט הראשון בסוכתו של חבירו שנאמר חג הסוכות תעשה לך לך משלך וחכ"א אע"פ שאמרו אין אדם יוצא [י"ח] ביו"ט הראשון בלולבו של חבירו אבל אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו שנאמר כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת בסכת כתיב דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל חד וחד אלא ע"י שאלה ורבנן האי לך מאי עביד ליה ההוא מבעיא ליה להוציא את הגזולה אבל שאולה כתיב כל האזרח בישראל. לקמן פ' לולב הגזול ת"ר סוכה גזולה ודמסכך ברה"ר ר"א פוסל וחכמים מכשירין אמר רב נחמן מחלוקת בתוקף את חבירו בחזקה והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקע של נגזל וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע דר' אליעזר סבר קרקע נגזלת ואי נמי אינה נגזלת הוי ליה סוכה שאולה ור"א לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכת חבירו ורבנן סברי קרקע אינה נגזלת והויא ליה סוכה שאולה ואדם יוצא י"ח בסוכת חבירו אבל גזל עצים וסיכך בהם ד"ה אין לו אלא דמי עצים בלבד פירש"י אין זו לא גזולה ולא שאולה דקנינהו בשינוי השם ובשינוי מעשה ועוד משום תקנת השבים אין לו לסתור את בנינו אלא יחזיר דמים. ודאמרי' בפ' הישן דמודו רבנן בגזולה לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע ולא בגוזל עצים וסכך בהן אלא הגוזל סוכה העשויה בראש האילן או בראש הספינה דהיא עצמה נגזלת שאינה מחוברת לקרקע ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנויה דאין כאן משום תקנת השבים שהרי לא טרח לבנותה ולא הוציא עליה יציאות הלכך גזולה היא עכ"ל. הילכך התוקף את חבירו בחזקה והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקע של נגזל כשירה ויוצא בה י"ח ואין צריך לומר שאם גזל עצים וסיכך בהם שהיא כשירה אבל גזל סוכה העשויה בראש האילן או בראש הספינה פסולה וכן אם גזל עצים ולא שיפה אותן שאין כאן שינוי מעשה אע"ג דשינוי השם הוא פסולה מדאורייתא דשינוי החוזר לברייתו הוא ולא הוי שינוי ובהכי מיתוקמא הך דשמעתין מיהו השתא דאיכא תקנת השבים שאינו חייב לסתור את בנינו כשירה (אפ"ה אין) [דאין] לו אלא דמי עצים. וראובן שבנה סוכה בחצירו של שמעון שלא מדעתו ובא שמעון ותקף את ראובן והוציאו מסוכתו פסול' דאין עליה תורת שאולה כיון דלא קיימא ברשותו של ראובן ולא דמיא לקרקע בחזקת בעלים עומדת דאין קרקע נגזלת. ההיא איתתא שגזלו עבדי ריש גלות' הימנה עצים וסיככו בהן אתאי לקמיה דר"נ א"ל ריש גלותא וכולהי רבנן בסוכה גזולה יתבי צוחה. צוחה להחזיר לה עצים עצמן ולא אשגח בה ר"ג אמרה ליה איתת' דחזו ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי. לאברהם אבינו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה א"ל ר"נ פעיתא היא דא פי' קולנית היא זו אין לה אלא דמי עצים בלבד. ירושלמי דפ' לולב הגזול סוכה גזולה אית תניי תני כשירה ואית תניי תני פסולה ר' סימון בשם ריב"ל מאן דאמר כשירה כשגזל קרקע ומאן דאמר פסולה כשגזל פסל אי אפשר שלא יקשור במחשב מלמעלן כך כתוב. פי' תרוייהו אליבא דרבנן ומ"ד כשירה כשגזל קרקע דאינה נגזלת והויא לה שאולה וכשירה כרבנן אבל פסל היינו פסולת גורן ויקב שהוא נגזל פסולה ופריך אפשר שלא יקשר בתמיה וכי אפשר לסכך שלא יקשור הרי קשר' ועשה בהם שינוי מעשה. ה"ג במענב מלמעלה כלומר שלא עשה בהן מעשה גמור אלא קשר ועשה עניבה דהו"ל שינוי החוזר לברייתו ולהכי פסול ובדאורייתא פליגי אבל השתא דאיכא תקנת השבים כשירה. רבנן דקסרין בשם ר' יוחנן בין בזו ובין בזו פסולה דקרקע אינה נגזלת והויא לה שאולה ופסולה כר"א וריב"ל כרבנן והלכה כריב"ל. גמליאל דזוגא עבד ליה מטללא בשוקא א"ל רשב"ל מאן שרא זה פירוש מי התיר לך לעשות כן לכתחילה דעד כאן לא מכשרי רבנן אלא בדיעבד אבל לכתחילה לא: