אמר ר' [יוחנן] שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ומי אמר ר' יוחנן הכי והא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש לא קשיא הא דידיה הא דרביה. כתב רבי' יצחק אלפס וקיי"ל כר' יוחנן דאמר אפי' בט' שעות ביום יצא ובהלל ובמגילה נמי אע"פ ששהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש אלא קורא ממקום שפסק עכ"ל. ת"ר תקיעות אין מעכבין זו את זו. ברכות אין מעכבות זו את זו תקיעות וברכות של ר"ה ושל יוה"כ מעכבות זו את זו פירש"י תקיעות וברכות דעלמא כגון דתעניות אין מעכבות זו את זו אם בירך ולא תקע עכ"ל א"כ משמע אבל של ר"ה ושל יוה"כ מעכבות זו את זו אם בירך מלכיות וזכרונות ושופרות ולא תקע או אם תקע ולא בירך א"כ קשה מיכן על מה שפי' רבותי' שאנו יוצאין בתקיעות שאנו עושין בישיבה לאחר קריאת התורה פי' רבי' יצחק בר' שמואל זצ"ל דעל כרחן אי אפשר לומר כן כדתניא מצוה בתוקעין יותר מן המברכים כיצד היו לפניו שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולך למקום שתוקעין ואינו הולך למקום שמברכין פשיט' הא דאורייתא והא דרבנן לא צריכא אע"ג דהא ודאי והא ספק. ודאי הוא לו שאם ילך אצל המברכין ימצא שם עשרה ויתפלל ש"צ ויצא ידי חובתו ואם ילך אצל התוקעים שמא כבר עמדו והלכו לבתיהן אפ"ה הולך אצל התוקעים ותנן נמי מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר משמע דבלא שופרות יכול לברך ויכול לתקוע בלא ברכה אלא תקיעות וברכות דקתני מעכבות זו את זו היינו שהתקיעו' מעכבות זו את זו וברכות מעכבות זו את זו דכשמברך מלכיות וזכרונות ושופרו' מברך שלשתן או לא יברך כלל וכן תקיעות שברים ותרועות אם בקי בשלשתן יתקע ואם לאו אל [יתקע] ולעולם אנו יוצאין (בטובת') י"ח בתקיעות שאנו עושין בישיבה לאחר קריאת התורה ׃