שלחו ליה לאבוה דשמואל כפאו ואכל מצה יצא כפאו מאן א"ר אשי שכפאוהו פרסיים ואע"פ שלא נתכוין לצאת חובת מצה לילה ראשון של פסח יצא אמ' רבה זאת אומר' התוקע לשיר יצא פי' רבי' שלמה לשורר ולזמר כך שמעתי מפי מורי הזקן וביסודו של מורי ר' יצחק בן יהודא ראיתי התוקע לשד להבריח הרוחות מעליו עכ"ל ת"ש היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול השופר או קול המגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא מאי לאו אם כיון לבו לצאת לא כיון לבו לשמוע (הא דקא) [והא קא] שמע סבר חמור בעלמא הוא א"ל אביי אלא מעתה. דשאין מתכוון במצות כמתכוון דמי. הישן בשמיני בסוכה. אפי' שלא לשם מצוה. ילקה. שהרי מוסיף על הימים ועובר על בל תוסיף א"ל שאני אומר מצות אינו עובר עליהן אלא בזמנן כגון חמש מינין בלולב חמש טוטפות בתפילין חמש ציציות בטלית אבל תוספת יום על הימים לא. רבא אמר לצאת לא בעי כונה לעבור בזמנו לא בעי כונה שלא בזמנו בעי כונה א"ל ר' זירא לשמעיה איכוון ותקע לי. התכוין לתקוע לשמי לחוציאני י"ח. אלמא קסבר משמיע בעי כונה. להוציא השומע. ואוקימנא ר' זירא כתנאי דתניא שומע משמיע לעצמו משמיע [שומע] לעצמו לפי דרכו א"ר יוסי בר"א בש"צ אבל ביחיד לא יצא עד שיתכוין שומע ומשמיע. וקם ליה ר' זירא כר' יוסי ודלא כרבנן פי' ר"י בר אשר דר' זיר' פליג אדרב' דלעיל דאמ' מצו' אין צריכות כונה אע"ג דלעיל לא איירי רב' במשמיע אלא בשומע מ"מ ק"ו הוא השתא שומע גופיה לא בעי כונה לצאת משמיע לא כל שכן דלא בעי כונה להוציא. ונראה דהלכה היא דלא בעי כונה לא שומע ולא משמיע דתנן פ' לולב הגזול ר' יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את לולבו ברה"ר פטור מפני שהוציאו ברשות ואמר אביי לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב ופריך סתמא דתלמודא כי לא יצא בו אמאי פטור והא אגבהיה ומדאגביה נפק ביה אמר אביי כשהפכו אלמא דסבר סתמא דתלמודא דלצאת לא בעי כונה מדלא שני הב"ע שלא נתכוין לצאת בשעת הגבהה ושמעי' נמי מהתם דאביי קיבל דבריו של רב' דלצאת לא בעי כונה. הלכך רבה ואביי ורבא כולהו סבירא להו דלצאת לא בעי כוונה והוה ר' זיר' יחיד לגבייהו ולית הלכתא כותיה ופ"ק דשחיטת חולין נמי סתם לן תנא כר' נתן דלא בעינן כונה לשחיטה ופסקי' נמי התם כותיה ונדה שנאנסה ונפלה מן הגשר וטבלה א"ר טהורה לביתה והלכתא כרב הלכך הכי קיי"ל דלא בעינן כונה לא שומע ולא משמיע רק שהתוקע יתכון לתקיעה בעלמא וגם השומע יתכוון לשמיעה בעלמא: