הלוה חמץ מחבירו קודם הפסח מותר לפרוע אחר הפסח
אמרינן ר"פ השוכר בע"ז דבי ר' ינאי יזפי פירי מעניי בשביעית ופרעו להו כשמינית דהיתירא אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו יאות דן עבדין פי' דכיון דלא יהבו להו לאלתר בשביעית אלא בשמינית לא מיחזי כסחורה אלא כמתנה ומותר וכתב רשב"ם מיכן לפורע חמץ אחר הפסח למי שהלוהו לפני הפסח שמותר ותניא בתוספתא דפסחים פ"ק ישראל ועכו"ם שהיו באים בספינה והיה חמץ ביד ישראל ה"ז מוכרו לנכרי ונותנו במתנה למי שירצה וחוזר ולוקח הימנו אחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה רשאי ישראל שיאמר לעכו"ם עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואבוא ואקח ממך אחר הפסח. משכיר ישראל בהמתו לעכו"ם להוליך עליה חמץ ממקום למקום. הא דבעי הכא שיתננו לו במתנה גמורה היינו משום שהחמץ בעין ואם לא היה נותן לו מתנה גמורה היה עובר עליו אבל גבי הלואה הואיל והלוהו הרי יצא מרשותו לגמרי וביד הלוה לאוכלו קודם הפסח הו"ל כמפרר וזורה לרוח הלכך כי שקיל ליה מיניה לאו דמי חמץ קא שקיל ושרי. הלכך היכא שקונים לחם הכומרים מה שקורין פרונטא ולוקחים מהם בכל יום כמו שקצבו ובפסח לא לקחו מותר ליקח לחם לאחר הפסח כנגד מה שחסרו מליקח בפסח ומהא דקתני משכיר ישראל בהמתו לעכו"ם להוליך עליה חמץ איני יודע אם יש מיכן להתיר לישראל להשכיר יורה לעכו"ם בפסח לבשל בה שכר מה לי להוליך מה לי לבשל ושמא לא דמיא:
Loading...
Volume II, Siman 247
1
Loading...