מפקיר חמצו בשלשה עשר
מותר להפקיר חמץ קודם שעה שביעית ע"מ לזכות בו אחר הפסח ושרי אפי' באכילה וראיה לדבר ממסכת שביעית גמ' ר"ג אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית תני והלכה כדבריו חזקיה אמר מכיון שהתחיל באוצר כמבוער הוא אתא עובדא קומי ר' יוסי ואורי כחזקיה אמר אנא לא דאנא סבר כותיה אלא מה דאנא חמי רבנן סברי כותיה ר' יצחק בר רדיפא הוה ליה עובדא אתא שאל לר' ירמיה אמר מה אריותא קומיך ואת שאול לתעלייא אתא שאיל לר' יאשיה א"ל חמי לך תלתא רחמין ואבקרה קומיהון קפודקאי דצפרין שאלון לר' אמי בגין דלית לאילן עמא רחים ולא שאיל שלם היך צורכה [מיעבד] א"ל כד תחמון רגליא צללא תיהוון מפיק ליה לשוקא ומבקרין ליה וחוזרין וזכין ביה פי' רבי' שמשון משנץ זצ"ל קפודקאי בני אדם קפדנים שלא היו להם אוהבים ואם יפקירו יזכו בהם ולא יחזירו להם והורה להם ר' אמי דכשיראו השוק פנוי מבני אדם יפקירו ואח"כ יזכו. הא למדת שהמפקיר על מנת לחזור ולזכות בו הוי הפקר אע"פ שיחזור ויזכה. וההיא דפ' כל שעה ירושלמי דאמר הפקיר חמצו בשלשה עשר לאחר הפסח מהו ר' יוחנן אמר אסור רשב"ל אמר מותר א"ל ר' יוחנן לרשב"ל אין אתה מודה לי משש שעות ולמעלה שהוא אסור א"ל תמן איסורו גרם ליה הכא מה אית לך למימר א"ר [יוסה] לר' פנחס נהיר את כד הוה [אמרין] אתיא דרבי יוחנן כר' [יוסה] ודרשב"ל כר"מ אינה כן אלא ר' יוחנן חש על ערמה רשב"ל לא חשש על ערמה מה נפק מביניהון נפלה עליו מפולת מאן דאמר הערמה אין כאן הערמה ומותר מ"ד זכיה לית כאן זכיה והוא אסור הכל מודים בגר שמת ובזבזו ישראל נכסיו מ"ד הערמה מותר מ"ד זכיה מותר. אין לפרש דהערמה דר' יוחנן חייש לה דהיינו שיפקיר ע"מ לזכות בו אלא דחייש שמא לא יפקיר כלל ויאמר הפקרתי קודם הפסח וחזרתי וזכיתי בו אחר הפסח אבל אם הפקיר קודם הפסח ע"מ לזכות בו אחר הפסח ההיא שרי כדפרי'. ומותיבנא אסברתי' דתניא פ"ק רדשחיטת חולין חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהן מחליפין פי' דלא שבקי היתירא ואכלי איסורא ואי איתא הואיל ומהדרי אדתירא הוו להו להפקיר אע"פ שהיה בדעתם לחזור ולזכות אחר הפסח דהא כי ההיא גוונא שרי:
Loading...
Volume II, Siman 246
1
Loading...