בדיקת חמץ
אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר ופרכי' בגמרא ונבדוק בצפרא וארנב"י בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה פי' דהיינו בלילה אבל ביום איכא אור ומחשיך וכדאמר רב הונא בירושלמי שהיו מדליקין נרות כשהיו מחשיכין היו יודעים שהוא יום וכשהיו מבהיקין היו יודעים שהוא לילה וא"ת יבדוק לאור היום הא ילפי' לקמן דחיפוש מצותו בנרות דאפשר להכניסו לחורין ולסדקין משא"כ באבוקה ׃
ואמר אביי הלכך צורבא מרבנן לא נפתח בעדניה דאורתא דתליסר נגהי ארביסר כלומר אם קבע עת לתורתו בלילות לא יתחיל להתעסק בשמועתו ליל יציאת י"ג שהוא כניסת י"ד והוא ליל בדיקת חמץ דילמא משכא ליה שמעתתא ואתי לימנע מבדיקת חמץ:
המשכיר בית לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר נכנס ליל י"ד מיד חלה חובת בדיקת חמץ על המשכיר שעדיין הי' ברשותו ואע"פ שמסר לו בו ביום כבר חלה חובה עליו ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר דהיינו שמסר לו בי"ג מבעוד יום על השוכר לבדוק. וחמשכיר בית לחבירו בי"ד שחרית לא אפשיט לן אי חזקתו בדוק אי לאו הלכך אי איתיה למשכיר לישייליה אי בדקו אם לאו אי ליתיה לבדוק שוכר מספק דשמא המשכיר לא בדק:
והכל נאמנין על ביעור חמץ להעיד בי"ד שבדקו בעליו אמש אפי' נשים אפי' עבדים אפי' קטנים:
אר"י [אמר רב] הבודק צריך שיבטל בלבו פי' מיד סמוך לבדיק' יאמר כל חמירא דאיכא בהך ביתא ליבטל וליהוי כעפרא כדי שלא יעבור משום בל ימצא׃
וא"ר יהודה הבודק צריך שיברך על ביעור חמץ. דוקא בשעת בדיקה אבל למחר כששורף אינו מברך כלום שכבר בטלו אמש ואינו מוטל עליו לשורפו: