וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'. פסח דורות אין נאכל בחפזון
תנן [בפרק] מי שהיה טמא מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ועל שתי המזוזות ונאכל בחפזון בלילה אחר ופסח דורות נוהג כל שבעה ואמרי' בגמ' מנלן דאמ' קרא ואכלת' אותו בחפזון [אותו נאכל בחפזון] ואין אחר בחפזון חפזון לשון בהלת מהירות כמו ויהי דוד נחפז ללכת אשר השליכו ארם בחפזם כתב רב נסים גאון זצ"ל בשם אלוף אביו שלא לנעול דלתות הבתים בלילי פסחים כי זאת היא האמנה בדברו של הקב"ה ובהבטחתו ובשכר האמנה אנו זוכין לגאולה ואמרי' בימשלמי דכתובות פרק הנושא ר' ירמיה מפקיד אלבושני (חוזרין) [חוורין] חפותין [אלבשוני דנרסיי] (יכון) [והבון] מסנאי ברגלי וחוטרא בידי ויהבוני על (אסרטא) [סיטרא] אין אתי משיחא (נהי) [ואנא] מעתד וזאת נמי אמנה היא ויש לו שכר גדול עליה ואיתא נמי בסוף מסכת כלאים ואמרי' במכילתא גדולה האמנה לפני מי שאמר והיה העולם שבשכר האמנה שהאמינו אבותינו שרתה עליהם רוה"ק ואמרו שירה שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר משה וגו' ר' נחמיה אומר כל המקיים מצוה אחת באמנה כדי הוא שתשרה עליו רוה"ק וכן אתה מוצא שלא ירש אברהם אבינו העוה"ז והעוה"ב אלא בשכר האמנה שנאמר והאמין בה' וכן אתה מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בשכר האמנה שנאמר ויאמן העם וכן גליות מתכנשות לעתיד בשכר אמנה שנא' תשורי מראש אמנה וכתיב וארשתיך לי באמונה:
Loading...
Volume II, Siman 234
1
Loading...