על מצות ומרורים יאכלוהו. מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן
אמ רבא מצה בזה"ז דאורייתא ומרור דרבנן מ"ש מרור דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא מצה נמי הכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו מיהדר הדר ביה קרא בערב תאכלו מצות ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן הוא. ודכתיב בערב תאכלו מצות ההוא מבעיא ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה וכו' עד תניא כותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וכו'. פירש רשב"ם מהכא שמעינן דמצה בזה"ז דאורייתא ומרור דרבנן דהא תניא כותיה דרבא וקיי"ל כר' יוחנן דאין אוכלין יותר על מצת חובה שבאחרונה שום דבר בעולם דלא ליבטל טעם מצה מניה אבל שתיית יין לא מבטל ליה דשתיה לא מבטלא אכילה ואמרי' לעיל בשמעתי' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ופי' רשב"ם שצריך לאכול מצה בגמר סעודה זכר למצה הנאכלת עם הפסח בכריכה וזו היא הבציעה שאנו אוכלין לשם חובה ועל כרחינו אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה אע"פ שאינה לשם חובה כדאמר ר"ח לעיל גבי מרור דלאחר שמילא כריסו ממנו האיך חוזר ומברך עליו הלכך מברך אתרוייהו ברישא והדר אכילת מצת מצוה באחרונה ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר שלא לשכח טעמא ובמצה בזה"ז מיירי דליכא פסח בהדה דאי בזמן דאיכא פסח הא בהדיא תנן אין מפטירי' אחר הפסח אפיקומן דהיינו אחר הפסח ומצה הנאכלת עמו עכ"ל ובה"ג אוסר לשתות שאר משקין לבד ממים אחר מצת אפיקומן וכן פרש"י דע"כ אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה. ואומר ה"ר יעקב מקורביל הקדוש זצ"ל דאין לתמוה ע"ז שהרי מצינו כה"ג גבי ק"ש דאות' שאינה חובה אנו מברכין שתים לפניה ושתים לאחריה ואותה שהיא חובה אין אנו מברכין לשיטת רש"י שק"ש שע"ג המיטה היא עיקר. כתב בתשובת הגאונים רבותי פ"א שכח רבי קלונימוס הזקן לאכול אפיקומן אחר סעודה קודם בהמ"ז ואח"כ הוזכר לו ולא רצה לחזור ולאכול ממנה לפי שהיה צריך לשתות מכוס של ברכה וא"א לשתות בין כוס של ברכת המזון לכוס של הלל (דאמר רבא) [דתנן] בין הכוסו' הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה ולא רצה לברך עליה ברהמ"ז בלא יין לפי שתקנו כוס שלישי עליה נראה שטעונה כוס ואפילו לאחר כוס רביעי של הלל לא רצה לאכול מצה ולברך בהמ"ז מפני שלאותן מצות לא תקנו אלא ד' כוסות בלבד אבל כוס חמישי לא התקינו ומפני כן נמנע ולא אכל דאמרי' בירושלמי דברכות אמתניתין דהקטר חלבים אנן תנן אכילת פסחים אית דלא תנא אכילת פסהים מאן דתנא אכילת פסחים רבנן ומאן דלא תני אכילת פסחים ר"א מ"ט דר"א נאמר כאן לילה כו' א"ר הונא לית כאן אכילת פסחים לאחר ברהמ"ז. והחזיק טעם לדבריו שישר בעיניו שא"צ לחזור ולאכול לפי שסתם רוב מצות העשויות בלילה הראשון כתיקון חכמים עשויות בשמור לשם מצה ומצה שאוכל בגמר סעודתו (שלשה) [עלתה] לה לשם מצה הואיל ונעשה בהן שימור לשם מצה: