שה תמים זכר [בן שנה] יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו
תניא בתוספתא בפ' ר' אליעזר הפסח בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר בא מן הכשבים ומן העזים בא מן הזכרים ואינו בא מן הנקבות בא בן שנה ואינו בא בן שתי שנים ותנן בפ' האשה האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל ותניא בפ' אלו דברים חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים. ותנן בפ' מי שהיה טמא המפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב. והא דכתיב בפ' ראה וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר ההיא לכדתנן פ' התודה מנין לאומר הרי עלי תודה שלא יביא אלא מן החולין ת"ל וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים א"כ למה נאמר צאן ובקר להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לפסח מה פסח [דבר] שבחובה אינו בא אלא מן החולין אף כל דבר שבא חובה לא יבוא [אלא] מן החולין ובפרק אלו דברים בפסח אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה מנין למותר הפסח שקרב שלמים שנאמר וזבחת פסח לה' אלקיך צאן ובקר וכי פסח מן הבקר בא הלא אינו בא אלא מן הכבשים ומן העזים אלא מותר הפסח יהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר ור' עקיבה קאי כותיה שלהי פ' התודה:ותניא ס"פ יוצא דופן שנה האמורה בקדשים שנה האמורה בבתי ערי חומה שני שנים שבשדה אחוזה שש שבעבד עברי [ושבבן] ושבבת כולן מעת לעת ואמרי' שנה האמורה בקדשים מנ"ל א"ר אחא בר יעקב א"ק כבש בן שנתו שנתו שלו [ולא] שנתו של מנין עולם. ויש לתמוה קרא למה לי הא הואיל ולא אתי אלא כן שנה ואינו עולה לרצון אלא מיום השמיני הרי ע"כ שנתו מנינן דאי שנת עולם לא משכחת תמיד בר"ה שלא יהא בן שנתים דיום אחד בשנה חשיב שנה. ושמא י"ל דלר"מ ה"נ דלא צריך קרא כי אצטריך לר"א הוא דאצטריך דתניא פ"ק דר"ה פר האמור בתורה סתם בן כ"ד חודש ויום אחד דר"מ ר' אלעזר אומר בן כ"ד חודש ול' יום שהיה ר"מ [אומר] כ"מ שנאמר עגל בתורה סתם בן שנה בן בקר בן שתי שנים פר בן שלש. הא למדת דלרבי אלעזר לית ליה יום אחד בשנ' חשוב שנה ואפשר דלדידיה אצטריך קרא:
Loading...
Volume II, Siman 221
1
Loading...