מתני' לא יעמוד אדם ברה"י. ויטול מפתח המונח ברה"ר ויפתח בו פתח חנות שבר"ה ואע"פ שאין ממקום המפתח עד הפתח ד"א גזירה שמא יכניס המפתח אצלו וכן לא יעמוד ברה"ר ויושיט ידו למעלה לרשו' גבוה עשרה ורחבה ד' כמו מפתח החנות המונח על גבה ויטול שם המפתח ויפתח בה פתח החנות והיא גבוהה למעלה מעשרה גזירה שמא יביאנו אצלו לתוך י'. אא"כ עשו לו מחיצה גבוהה י"ט ויעמוד לתוכה. ואסיפא קאי. דברי ר"מ אמרו לו מעשה בשוק של פטמים. קצבים. שהיו בירושלים שהיו נועלים פתח חנותן ועומדין ברה"ר והמנעול למעלה מעשרה. ומניחים את המפתח בחלון שע"ג הפתח ר' יוסי אומר שוק של צמרים היה מוכרי צמר. ורבנן אמר רבי מאיר רה"ר ומהדרי ליה אינהו כרמלית בתמיה דהא ירושלים כולה כרמלית שהיא כולה כחצר של רבים שלא עירבו דהואיל ודלתותיה ננעלות בלילה מערבין את כולה דארבב"ח אר"י ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר דעיר של רבים היא שאוכלוסין הרבה באין לה אבל עכשיו שדלתותיה ננעלות לאו רה"ר חשיבה שאינה כדגלי מדבר שהוא דרך פתוח כל שעה וכיון דכרמלית היא לית לן למיגזר שלא יעמוד בה ויפתח ברה"י דא"נ מייתי ליה גביה שבות בעלמא הוא וגזירה לגזירה לא גזרינן. א"ר פפא לא קשיא כאן קודם שנפרצו בה פרצות כאן לאחר שנפרצו בה פרצות ומתני' לאחר שנפרצו בה פרצות. רבא אמר סיפא אתאן לשערי גינה. ורבנן אשערי גינה אתו לאפלוגי. לשערי גינה שהיא כרמלית וקאסר ר' מאיר לעמוד בתוכה ולהושיט ידו על מקום גבוה י' ורחב ד' שהוא רה"י ליטול מפתח ויפתח מנעול הגבוה עשרה. וה"ק וכן לא יעמוד אדם ברה"י. כגון בחצירו. ויפתח לכרמלית. שיושיט ידו לגנה דרך חור או סדק ויטול המפתח ויפתח בה מנעול מתוך הגנה שמא ימשוך מפתח (אלא) [אליו] דמחמיר ר"מ ברשויות דרבנן וכן לא יעמוד בגנה ויושיט ידו למקום גבוה עשרה ורחב ארבעה שהוא רה"י ומפתח מונח בו ויפתח מנעול למעלה מעשרה ואהא פליגי רבנן ומייתו ראיה מירושלים שהיא כרמלית אבל ברה"ר מודו לו לר"מ דאסיר ולרב פפא אפי' ברשות הרבים פליגי רבנן ושרי. ורבינו שמואל פירש דאפי' לרבא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אפי' לרשות הרבים כדתנן לעיל עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברה"ר ברה"ר ומטלטל ברה"י אבל ראיה לא מצאו לדבריהם אלא בכרמלית. והדר ביה ר"מ משערי גינה [דת"ר פתחי שערי גינה] בזמן שיש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מיכן ומיכן לא כאן ולא כאן אינו פותח ונועל לא כאן לא כאן. סתם מנעולין גבוהין עשרה ורחבים ד' ורה"י הן. בית שער. בית קטן ופתח הגינה פתוח לו ובשערי גינה הסמוכי' לרה"ר עסקינן כדקתני סיפא וכן חנויות הפתוחות לר"ה בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה. למחר עומד על האסקופה ומטלטל מפתח האסקופה למנעול דרך אויר האסקופה דאין כאן טלטול אלא כרמלית. ומחזירו למקומו. לאסקופה. בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו במנעול ופותח ונועל בו. ומחזירו למקומו למנעול. מניחו במנעול על גביו כגון מנעולים הללו של עץ שעושין עניים בפתחיהן וראשיהן רחבים דברי ר' מאיר וחכ"א אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו למקומו. לאסקופה או לחלון שע"ג הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסו' מפני שהוא כמוצי' (מרה"ר) [מרשו' לרשו' מאסקופ'] שהיא כרמלי' לחלון שהו' רה"י מדקא' וכן חנויו' מכלל דבאסקופ' כרמלי' עסקי'. האי מנעול ה"ד אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא. וכי הוי למעלה מי' היכי משוי ליה ר"מ רה"י. ואי דאית ביה ד' בהא לימרו רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח והא קא מטלטל מכרמלית לרה"י אמר אביי לעולם דאין בו ארבעה ויש בו לחוק בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעובי של דלת ולהשלים רוחב המנעול לארבעה. ובהא קמיפלגי דר"מ סבר חוקקין להשלים [ורבנן סברי אין חוקקין להשלים] א"ר ביבי בר אביי שמע מינה מהא מתניתין תלת שמע מינה חוקקין להשלים ושמע מינה הדר ביה רבי מאיר משערי גינה כדקשרי לעמוד ברשות דרבים וליטול מפתח באסקופה כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול של מטה מעשרה ול"ג שמא יביאנו אצלו חוץ לעובי האסקופה. וש"מ מדרבנן. דאמרי אם יש בחלון ד' על ד' אסור ליטול מפתח מאסקופה ולנעול המנעול שהוא מקום פטור וליטלו משם ולהניחו בחלון שהוא רה"י משום דקא מיחלף מאסקופה כרמלית לחלון רה"י ע"י הנחת מקום פטור. איתא לרב דימי דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני ר"ה ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. הלכך עומד אדם בכרמלית ומושיט ידו על מקום גבוה י' ורחב ד' ונוטל מפתח ופותח ונועל מנעול דגבוהה עשרה לכ"ע ואפילו לר"מ דהא הדר ביה ר' מאיר וכן עומד אדם ברה"ר ונוטל מפתח שעל גבי אסקופה שהיא כרמלי' ופותח ונועל (בחלון) [במנעול] דלית ביה ד' ולית ביה לחוק ולהשלים לארבעה אפי' הוא גבוה יותר מעשרה לדברי הכל אבל לא יעמוד אדם אפי' ע"ג אסקופה ממש ויטול מפתח שע"ג האסקופה ויפתח וינעול (בחלון) [במנעול] שהוא למעלה מי' ויש בו ארבעה על ארבעה אבל אם אין בו ארבעה על ארבעה ויש בו לחוק ולהשלים לארבעה לרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים אסור לעמוד אפי' על האסקופה וליטול מפתח מע"ג האסקופה ויפתח וינעול במנעול ולרבנן דסברי אין חוקקין להשלים שרי אפי' בעומד ברה"ר ולפי מאי דגרסינן ש"מ חוקקין להשלים הלכה כרבנן ושרי וכן עומד אדם ברה"ר ונוטל מפתח מע"ג האסקופה שהיא כרמלית ופותח ונועל בחלון שהוא למטה מעשרה ואפילו יש בו ד' על ד' לדברי הכל וכן עומד ברה"י ויטול מפתח המונח ברה"ר ויפתח בו חנות שברה"ר וכגון שאין ממקו' המפתח עד הפתח ד"א וכן יעמוד אדם ברה"ר ויושיט ידו למעלה לרשות גבוהה עשרה ורחבה [ארבעה] כגון מפתח החנות המונח ע"ג ויטול שם המפתח ויפתח בה פתח החנות אע"פ שהיא גבוהה למעלה מעשרה הא נמי לר"ה דהדר ביה רבי מאיר אף מהא לפירש"י דמפרש הדר ביה ר"מ משערי גינה מדקא שרי לעמוד ברה"ר וליטול מפתח באסקופ' כרמלית ול"ג שמא יביאנו אצלו א"כ ה"ה דל"ג שמא יביא אצלו מרה"י לרה"ר מיהו לא היא כדפי' רבי' שמואל זצ"ל הדר ביה [ר"מ] משערי גינה מדקא שרי לעמוד על האסקופה כרמלית וליטול מפתח המנעול למעלה מעשרה ול"ג שמא יביאנו אצלו לאסקופה ש"מ עומד אדם בכרמלית ומטלטל ברה"ר ובגינה דקאמר לעיל לא כאן ולא כאן אסורין כאן וכאן. ומ"מ ממאי דקאמר לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר לא הדר ביה גבי רבנן דאמרי עומד ברה"י ומטלטל בר"ה דמכרמלית הוא דהדר ביה משום דכרמלית הוא גזירה ואנן ליקום [ונגזור] גזירה לגזירה עכ"ל. ואפשר שגם רש"י הכי ס"ל דדוקא מכרמלית הדר ביה. וה"נ מסתברא מדקאמר ש"מ הדר ביה רבי מאיר [משערי גינה ולא קאמר הדר ביה ר"מ] סתמא דהוה משמע דמכולה הדר ביה ולעיל בפרקין מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב לא יעמוד אדם ברה"י ויטלטל ברה"ר א"ל שבקת רבנן ועבדת כר"מ ואי איתא הכי הול"ל ליה כמאן כר"מ והא הדר ביה ר"מ אלא ש"מ דמהא לא הדר ביה מיהו אעפ"כ הלכה כרבנן הואיל וא"ל שבקת רבנן ועבדת כר"מ ש"מ דהלכתא כרבנן ס"ל הלכך שרי: