מתני' הנותן עירובו בבית שער ובאכסדרה ובמרפסת אינו עירוב והדר שם. בבית שער שבחצר. אינו אוסר על בעל החצר וא"צ ליתן את הפת דלאו דירה הוא בבית התבן בבי' הבקר בבית האוצרו' של יין ושמן ה"ז עירוב. והדר שם. אם השאיל בעה"ב בית התבן שלו לדור שם לאדם א' ה"ז אוסר עליו בחצר הואיל ופתוח לחצר. ר' יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד של בעה"ב. שיש שם לבעה"ב מקו' בדירתו של זה שנותן שם כליו להצניע. אינו אוסר עליו. דכל רשותא דחצר דידיה הוא כאלו דר עמו בחצר וכדמפרש בסמוך. א"ר יהודא בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כל שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם את עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער. החצר של יחיד דהנותן שם את עירובו הוי עירוב אע"ג דדר שם אינו אוסר ומתני' בבית שער החצר של רבים עסקי'. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחים בו עירוב מניחים בו שיתוף חוץ מאויר מבוי. עירוב משום דירה. דמערב להו לבתי דירה כאלו כל בני דבתים דרים כאן הלכך אי לא חזי לדירה לא מצי שרי אבל שיתוף לאו משום דירה דהא לאו בתים שייכי ביה אלא חצירות [הלכך לאו דירה בעינן] אלא מקום המשתמר כגון חצר אבל אויר דמבוי לאו משמר הוא. וההיא דשלהי פ' הדר דפליגי שמואל ור"י דר' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא שמיה בית שער וצריך ליתן את הפת ושמואל סבר בית שער דיחיד שמיה בית שער וא"צ ליתן את דפת ההיא דר' יוחנן לא פלינא אדרב דהכא אינו עשוי לדירה כלל הלכך לא אסר וא"צ ליתן את הפת אבל התם עשוי לדירה הוא דבחצר מעליא דדיירי ביה אינשי עסקי' התם. והא דאמר הנותן את עירובו בבית התבן ה"ז עירוב אע"פ שאין שם תבן דלענין הנחת עירוב לא בעינן אלא דחזי לדירה וכגון שיש בו ד' על ד' בפ"ק דסוכה. אבל אין בית התבן אוסר אלא כשאדם דר בו בשבת כר' יהודה בפ' הדר וכרב דאמר מקום פיתא גרים דהלכתא כותיה כדפריש' בפ' הדר. ר' יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד א"ר חנינא כגון חצירו של בוניים פירש"י בונים בן בוניים עשיר היה ומשאיל בתים שבחצירו לאחרים והיו לו כלים בכולם מתוך עושרו היו לו כלים הרבה ופי' רבינו שמואל בוניים תלמידו של רבי היה ואע"פ שפי' רש"י שהיה משאיל בתים שבחצירו לאחרים לאו דוקא משאיל אלא ה"ה משכיר וכ"כ ה"ר משה מיימון בעל החצר שהשכיר מבתי חצירו לאחרים והניח לו כלים או מיני סחורה בכל בית מהן אינם אוסרים עליו חואיל ויש לו תפיסת יד בכל בית מהן נעשו חכל כאורחים אצלו בד"א שהניח שם דבר שאסור לטלטלו בשבת כגון טבל ועששית אבל אם נשאר בכל בית כלים שמותר לטלטלן חואיל ואפשר שיוציאם היום ולא ישאר לו שום תפיסת יד הרי אלו אסורים עליו עד שיערבו עכ"ל׃ אמר רבה בר בר חנה אפי' אין לו לבעל החצר בבית אחד שבחצירו אלא יתד של מחרישה שאינו כלי חשוב הויא תפיסת יד אר"נ הני דבי שמואל תנו אם יש לו בבית אחד שבחצירו דבר חניטל בשבת. לא דהוי תפיסת יר ואוסר דאי בעי שקול ושדי ליה לבראי. דבר שאינו ניטל הוי תפיסת יד ואינו אוסר תניא נמי הכי יש לו בבית אחד שבחצירו טבל או עששית. דהיינו חתיכות גדולות של ברזל. וכל דבר שאינו ניטל בשבת הויא תפיסת יד ואינו אוסר: