אמר ר"נ אמר שמואל גג הסמוך לר"ה. שאינו מוקף חצר בכל צדדיו אלא צדו אחת רה"ר וסתם גג גבוה [י'] עביד ליה סולם קבוע מן העליה לגג להתירו לטלטל ממרפסת לגג דאי עביד ליה סולם קבוע גלי דעתיה דסלקיה לגג מבני רה"ר ואיהו ניחא ליה לאשתמושי ביה. סולם קבוע אין סולם עראי לא. דכיון דמסלק ליה כמאן דליתיה דמי. מ"ט. הלא גג זה אינו ראוי לתשמיש בני רה"ר כלל. לאו משום. דבהכי עסקי' דלא גבוה מרפסת עשרה מרשות [הרבים] וממנה עולין לגג ופחות מעשרה הוא להם אלמא אע"ג דלמרפס' כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי טעמא מאי ניהו. וכגון דמרפס' מגופפת היא למעלה ופתוחה בעשר אמות לרה"ר. דאי לאו מגופפת היא סביב כיון דלא גבוה עשרה כרמלית היא וסולם לא מהני בה וקא מטלטל מכרמלית לרה"י. מתקיף לה רב פפא דילמ' כשרבים מכתפים עליו בכומתא וסודרא. שרגילין ליתן עליו בחול כובעים ומעפורת ותשמישו נוח והגון הוא למשא קל בזה ואע"פ שאינו ראוי להם לכיתוף משא כבד כדאמרי' ביציאות השבת תשעה חזו לכיתוף אבל עשרה לא הני מילי למשא כבד. מיהו לכומתא וסודרא חזי כשבנ"א עיפים בימות החמה נוטלין כובעיהם וסודריהם מראשיהם עד שיפוח הרוח בהם הלכך אסרי עלייהו ואפי' לא קיימ' מרפסת בנו עשרה ולא דמי לרשות שבין שתי חצירות לזו בפתח ולזה בזריקה דחצר לאו תשמישתיה בהני כובעים קלים אלא בכלים כבדים וכי גבוה כותל עשרה לא חזי לתשמישתי' דחצר ונותנים אותן לזה שבפתח אבל לבני רה"ר חזי. ואית דמוקי לה להא דר"נ בגג פחות מעשרה ואי אפשר דא"כ הוה ליה כרמלית דכל רשות שרחבה ד' ואינה גבוהה עשרה אצל ר"ה כרמלית היא וכיון דהכי הוא סולם מאי מהני כל זה פירש"י. ונראה בעיני דאית' לתרוייהו לישני דאי איכא מרפסת בגו עשרה דאסרי אהדדי אע"פ שאין רבים מכתפים על הגג בכומת' וסודרא צריך סולם קבוע מן עלייה לגג להתירו כדפריש' ואי מרפסת למעלה מעשרה ורבים מכתפים על הגג בכומתא וסודרא נמי אסרי אהדדי וצריך נמי סולם קבוע מעלייה לגג כדפריש' דפשיטא דאביי אית ליה דרב פפא ורב פפא נמי אפשר דאית ליה סברתיה דאביי דאוקמה דר"נ אמר שמואל שהמרפסת בתוך עשרה לר"ה דכי קיימי אהדדי בגו עשרה דאסרי אהדדי אלא דאוקמה כשרבים מכתפים עליו בכומתא וסודרא כי היכי דלא תסייעוה לאביי מדר"נ אמר שמואל. וקשה לרבינו יצחק בר' שמואל דכיון דמרפסת מגופפת היא ואית לה גיפופין כל צדדיה אלא שפתוחה בעשר אמות לר"ה האיך בני רה"ר אוסרים עליה ועל גג וכי חצר הפתוחה לר"ה נאסרת על ידה בלא פירצה ותירץ דאע"ג דחצר או מבוי שפתוחי' בעשר לר"ה אין בני רה"ר אוסרים אותם כיון שיש בהם ד' מחיצות היינו משום דבני חצר והמבוי רגילים להשתמש שם ואיכא דיורין גמורים אבל בגג שאין דירת בני חצר מצויה ובני רה"ר רגילים לכתף עליו הצריכו סולם קבוע להתירו לחצר שאם לא יהיה סולם ממנו לחצר שעכשיו רגילים בני חצר בו. מבטלים בני רה"ר שמשתמשין בו תורת דיורין שעליו ומשוי ליה תורת קרפף שאסו' לחצר לרבנן ולר"ש נמי דפסיק שמואל כותיה בפ' כל גגות ומתיר מקרפ' לחצר מ"מ כלים ששבתו בבית אוסר להוליך מחצר לגג כיון שהגג נעשה כקרפף ע"י תשמיש בני ר"ה שמבטלין ממנו דיורי חצר. מיהו קשה להעמיד שמועתינו בשיש מרפסת בין הגג לרה"ר שאינו נזכר בהלכה כלל ופי' רבי' יצחק בר שמואל דבלא מרפסת איירי וה"ק גג הסמוך לרה"ר פי' שבני רה"ר משתמשים בו לפי שאינו גבוה עשרה ומיהו אינו נפרץ במלואו שצידי הגג גבוהין עשרה א"נ כוליה גג למטה מעשרה ויש לו (מעשה) [מעקה] ופתוח לצד ר"ה אבל באמצען בעשר או בפחות הקרקע גבוה ומתמעט שם גובהו והאי דהשיב ליה בשמעתין לתשמיש לבני רה"ר עליו דרך אויר היינו משום דסתם צידי רה"ר יש לדם גיפופי ואין מתקרבין בני ר"ה אצל הכתלים. ואין להעמיד ההיא מרפסת באינה מגופפת וכגון דאינה רחבה דאין כרמלית פחות' מארבעה דא"כ לא היו אוסרין בני רה"ר את הגג דגבוה עשרה דכמאן דליתיה להאי מרפסת דמיא. ואע"ג שפירש רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דבלא מרפסת איירי ר"נ אמר שמואל היינו משום דקשיא ליה דלא הוזכרה מרפסת בגמ' מיהו אי איתרמי עובדא דאיכא מרפסת כדפירש"י רבי' יצחק מורה להלכתיה לרבינו שלמה וכדשני פירושיה כדפרישית. וז"ל ר"ת וכי הא דאר"נ אמר שמואל גג הסמוך לר"ה ונמוך (כמו כן) [בתוך י'] צריך סולם קבוע להתירו דכיון דתוכו רה"י לא דמי לשאר כרמלי' וסולם קבוע שבחצ' ממעט כח כרמלית שבחצר דלא הוי כרמלית מעלייא ודייק תלמודא סולם קבוע אין סולם עראי לא מ"ט לאו משום דכיון דבתוך עשרה קיימי אע"פ דתשמיש נחת הוא ע"י סולם עראי לחצר ותשמיש קשה לבני רה"ר דליכא סולם כיון דבתוך עשרה אסרי דאי תלי טעמא בנחת וקשה אפי' סולם עראי דוה מדני ודחי רב פפא דילמא לבני רה"ר נמי תשמיש נחת הוא בשבת בכומתא וסודרא כלים שבראש דראשו של אדם סמוך לגג והוי כסולם עראי ותשמיש כומתא נחת לזה כזה ולהכי צריך סולם קבוע לסלקו לגמרי מרה"ר ולהתיר כרמלית גרוע כזה שתוכן רה"י ובלא סולם עראי לא הוה ניחא (לפני) [לבני] חצר דכומתא וסודר' שרי לבני רה"ר בשבת כשנסמכים על הגג הנמוך דא"צ להכניס ראשו ורובו כדאמר רבא בפ' המוצא תפילין אבל בני חצר א"צ לדם לכומתא וסודרא אלא שצריך סולם עראי עכ"ל ר"ת. ועוד פי' תדע דלאו כרמלית גמורה היא דהיכן מצינו כרמלית שתחתיה רה"י ואין זו ראיה דהרי מערה שתוכה רה"י: