מתני' כמה הוא שיעורו בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד. א"ר יוסי במה דברים אמורים בתחילת העירוב אבל בשירי עירוב. שנתמעט משיעורו. כל שהוא. אין צריך להוסיף ולא אמרו לערב בחצירות. אחר שנשתתפו במבוי אלא כדי שלא לשכח את התינוקות " שלא תשתכח תורת עירובי חצירות מתינוקות הבאין הלכך מקילינן ביה כדפירש רש"י הכא. ולא נהיר' שיקילו בשתופי מבואות בעבור שצריכין עדיין לערב בחצירות דהא מתני/ דכמה הוא שיעורו בשיתופי מבואות איירי ותו דשתופי מבואות בכל מינים ועירובי חצירות דוקא בפת ובשלימה ומה ענין זה אצל זה. ובפרק מי שהוציאוהו לעיל פירש לא אמרו לערב בחצירות אלא שלא לשכח את התינוקות שלא תשתכח תורת עירוב מדורות הבאים אבל עיקר עירוב בתחומין הוא. גם זה לא יתכן דלא איירי בעירובי תחומין כלל. ורבי' שמואל [פירש] לא אמרו לערב עירובי חצירות אלא כדי שלא תשתכח תורת עירובי תחומין דקרובין להיות דבר תורה ואליבא דר"ע דאמר תחומין דאורייתא וכעין זה מפרש רבי' יצחק בר שמואל שלא לשכח תורת עירובי תחומין קאמר ולאו דוקא נקט לא אמרו לערב בחצירות דעיקר משנה בשתופי מבוי איירי. ובעיני נר' כדפירש"י הכא דהכי תניא בפ' הדר מערבין בחצירות ומשתתפי' במבוי שלא לשכח תורת עירוב מתינוקות אלא שאין לסיים שבעבור זה מקילין בשיתוף שצריכין עדיין לערב בחצירות דלא יתכן כדפרי' אלא שק"ק לישנא דלא אמרו לערב בחצירות. ובירושלמי מפרש דמה שתקנו לערב בחצירות מפני דרכי שלום והכי איתא התם אריב"ל מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דובבת לחבירתה פי' שונאה כמו בעל דבב'. ושלחה עירובה ביד בנה נסתיה פי' נסבתיה וגפפתיה ונשקתיה אמר קומי אימוי אמרה הכן רחמה לי ולא הוינא ידענא מתוך כך עשו שלום ביניהם הדה היא [דכתיב] דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וכמה הן מרובין אר"י אמר שמואל משמונה עשר בנ"א ואילך מ"ש י"ח דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקן למזון שתי סעודות ביניהן ואין גרוגרת לכאו"א. שיש מהם יותר ממנין גרוגרות של שתי סעודות מרובים נינהו ותנן במתני' דלא בעי כגרוגרת לכל אחד ואחד אלא במזון שתי סעודות סגי (ואידך) [ואי לא] שאין במנינם רב כמנין גרוגרות של שתי סעודות ולא בעי שתי סעודות אלא כגרוגרת לכל אחד היינו פירוש דמתני' ורב יהודה דנקט י"ח ולא תנא כדקאמרי' אגב אורחיה בעא לפרושי מתני' דמזון שתי סעודות הוי י"ח גרוגרות. וזה לשון ה"ר משה מיימון וכמה שיעור האוכל שמשתתפין בו בגרוגרת לכאו"א מן בני המבוי או מן בני המדינה והוא שיהו י"ח או פחות אבל אם היו מרובים ע"ז שיעורן (תחת) [שתי] סעודות שהן שמונה עשר גרוגרות שהם כששה בצים בינוניות אפי' היו משתתפין אלפים ורבבות שתי סעודות לכולן ׃