בעי רב חנניה יש איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים או אין איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים ומותר לטלטל מקצה תחום אלפים ע"ג מקום גבוה עשרה אפי' הוא חוץ לאלפים שלו. בעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה. ונכנס ראשו אחד לתוך התחום לא תבעי לך דאיסור תהומין נוהג בו ולא יעלה על ראשו שבתוך התחום ויצא לראש אחר דארעא סמיכתא היא וחזי להילוך והילוך מעליא הוא. כי תבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ד'. דלא ניחא תשמישתיה. וא"נ דקאזיל בקפיצה. שפורח באויר ע"י שמשביע את השם כך פי' רבי' שמואל. ע"א. דקאזיל בספינה שסתם ספינה גבוהה מן הקרקע י"ט ולא אפשיט. הלכך נראה בעיני הואיל ופרישית לעיל דקיי"ל דתחומין דרבנן אזלינן בה לקולא. ת"ש דהני שב שמעתתא דחשיב ריש פ' אלו טריפות דאיתמרן בצפרא דשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא דשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו דאיהו מלאך ורגיל למיזל בקפיצה וקפץ לשם בשבת למעלה מי"ט כי אליהו היה רגיל ליכנס בבתי מדרשות בשעה שעוסקין בתורה אלמא אין איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים דאי הוה אסיר אליהו לא הוה קפץ. לא דילמא יוסף שידא אמרינהו פירש"י דלא מנטר שבתא. מורי ה"ר יהודה חסיד זצ"ל היה אומר שהשדים מאמינים בתורה ועושים כל מה שאמרו חכמים. ושאלו ממנו א"כ למה הוא בא על אשת איש והשיב לפי שפעמים פ' תעשה לו שלא כהוגן ואפי' בלא ידיעתה כדאמרי' פ' כל הבשר הנהו שקולאי דהוו קא דרו חביתא דחמרא בעו לאתפוחי אותביה תותי מרזבא פקעה אתי לקמיה דמר בר רב אשי שמתיה אתא לקמיה א"ל אמאי תיעבד דבי א"ל היכי אעביד כי אותבוה באזניה א"ל אפ"ה באתרא דשכיחי רבים לית ליך רשותא למיתב את שנית זיל שלים. שעל מנת כן קבלו התורה שאם יזיק לו אדם אפי' בלא ידיעתו שגם הוא יזיקנו ושוב הקשו משמעתין דאסקינן דיוסף שידא אמרינהו אלמ' לא מינטר שבתא והשיב דיוסף שידא אמרינהו כגון שהיה שד אחד בסוריא ויוסף שידא בפומבדיתא ואמר לו אותו שידא דבסורא דרך לוח חלול וארוך ואמרם יוסף שידא קמיה דרב' בפומבדיתא ולעולם שדים מנטרי אפי' תורה שבעל פה. מידו קשה דא"כ לוקמה דאליהו אמרן וכה"ג שאמר כך לתלמידו ואמר הוא לרב' ותו דרבי' שלמה פי' להדיא דלא מנטרי שבתא: