תנן ועוד אר"י בן בבא הגינה והקרפף שהוא ע' אמה ושירים מוקפת גדר י"ט מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא שומירה. דהיינו שומרים ובית דירה או שתהא סמוכה לעיר. דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תדיר ובהוקף לדירה דמי. ואע"ג דהוקפו לדירה בית סאתים הוא דשרי טפי לא. ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה רע"א אפי' אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ולא יותר ר' אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה. ואע"ג דמיעט רחבה והוסיף על ארכה ואין בכולה אלא בית סאתים אין מטלטלין דמרובע הוא דשרי רבנן היכא דלא הוקף לדירה. ר' יוסי אומר אפי' ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה: ר"ע היינו ת"ק. דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר [אפי'] בית חמשת כורין מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין אלמא היכא דאיכא בית דירה אפילו טובא ובשלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע. איכא בינייהו דבר מועט. שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים דתניא ר"י אומר דבר מועט יש על שבעים אמה ושיריים ולא נתנו בו חכמים שיעור וכמה הן סאתים כחצר המשכן לת"ק שרי בבית סאתים שלמים ולר"ע ע' אמה ושיריים ותו לא. וא"ר יוסף אר"י אמר שמואל הלכה כרבי יוסי. דלא בעי מרובעת. רב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ע. דלא בעי מוקפת לדירה. ותרוייהו לקולא. ותרוייהו הנך שמעתתא דשמואל לקולא. וצריכא דאי אמר הלכה כר' יוסי הוה אמינא עד שיהא בה שומירה. דשמואל דירה בעי כר' יהודה בן בבא ובארכה יתר על רחבה כר' יוסי ס"ל. קמ"ל דהלכה כר"ע. דלא בעי דירה כלל. ואי אמר הלכה כר"ע הו"א אריך וקטין לא דהא ר"ע מרובע בעי. קמ"ל דהלכה כר' יוסי. הלכך כל היכא שהוקף לדירה אפי' טובא שרי במוקפת גדר עשרה טפחים והיכא שאינו מוקף לדירה לא שרינן אלא בית סאתים ואפי' אריך וקטין שאינו מרובע שרינן. וליתא לדר"ע בהא דאמר דלא שרינן בית סאתים שלמי' אלא בהא פסקי' כר"ע דלא בעי' בית דירה:
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שקוקף לדירה נזרע רובו. בזרעונים ביטל דירתו דבזרעים לא דיירי אינשי והרי הוא כגינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטיל ליה גבי רובה. נטע רובו באילנות לא ביטל דירתו דאורחא דאינשי להסתופף בצל האילנות תדיר. והרי הוא כחצר ומותר לטלטל אפי' במקום שנטע. נזרע רובו ה"ה כגינה ואסיר אר"ה בריה דרב יהושע לא אמרן אלא שיש בה. באותו מקום זריעה. יותר מבית סאתים. דנעשה כרמלית דקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כרמלית הוא ושאינו נזרע הוי חצר פרוצה במלואה לכרמלית לפיכך (שלו) [כולו] אסור. אבל בית סאתים דבלאו דירה שרי באנפי נפשיה ה"נ שרי ואע"ג דבמקום זריעה קרוי קרפף ושאינו נזרע הוי חצר ופרוצין זה לזה לא אסרי אהדדי. כמאן כר"ש דתנן לקמן בפ' כל גגות רש"א אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לטלטל מזה לזה. לכלים ששבתו בתוכן ואפי' הם של בעלים הרבה. אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית. והוציאן לחצר אסור להוציאן מחצר לקרפף או לגג דבית וקרפף שתי רשויות הן ואפי' דחד גברא. ופרכי' לר"ש נמי כיון דנזרע רובו ההיא מיעוט נבטל לגבי רובה וה"ל כאילו נזרע כולו. וה"ל (חד) [הך] קרפף יותר מבית סאתי' (דלא) [כלא] הוקף לדירה וליתסר. (אלא אפי') [דאפי'] הויא האי רובא בית סאתים אסור כל הקרפף בטלטול אפי' במקום שלא נזרע דמיעוטא בטיל לגבי רובא והו"ל כאילו גם המיעוט נזרע ואסור אלא כי איתמר הכי איתמר נזרע [רובו] הרי הוא כגינה ואסור הא נזרע מיעוטו שרי אר"ה בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דלא הוה ההיא מיעוט בית [סאתים דלא חשיב] להיבדל מן החצר ולהקרות לו שם לבדו. אבל בית סאתים. נקרא קרפף שלא הוקף לדירה ואע"ג דאילו הוה באפי נפשה כבית סאתים לא מיתסר הכא דנפרץ לחצר והחצר נפרצה לו קיי"ל דאסור לטלטל מקרפף לחצר דהוי רשות הנפרצת למקום האסור לה ואוסרין הרשויות זו על זו ואין מטלטלין לא בזה ולא בזה. כמאן אמרי' דשתי רשויות הן כרבנן דפליגי אדר"ש בפ' כל גנות העיר ואמרי כל אחת ואחת רשות לעצמו ואע"ג דליכא דיורין בהו דליסרו אהדדי אין מטלטלין מזה לזה. רב ירמיה מדפתי מתני לה לקולא הא מיעוטא שרי אר"ה בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דהוה ההיא מיעוט בית סאתים דאע"ג דמקרי קרפף כיון דבאנפי נפשיה שרי הכא נמי שרי ולא אסרי אהדדי דאילו הואי מחיצה ביניהם הוי שרי לטלטל מזה לזה כר"ש והשתא דנפרצו זה לזה לא נפרצו לרשות האסור לה. אבל יותר מבית סאתים אסור. דהא נעשה כרמלית ובהא אפי' ר"ש מודה דאין מטלטלין מחצר לקרפף יותר על סאתים והכא דנפרצו זה לזה הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לה. והלכה כרב ירמיה מדיפתי דמתני לקולא דהא רב ושמואל ור' יוחנן כלהו ס"ל פ' כל גגות דהלכה כר"ש הלכך הלכה כרב ירמיה מדפתי הלכך קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו וההוא רובו אפי' אינו כ"א בית סאתים אסור לטלטל בכולו ואפי' במקום שלא נזרע ואם נזרע מיעוטו אם ההוא מיעוט אינו מחזיק כ"א בית סאתים מותר לטלטל בכולו ואפי' במקום שנזרע אבל אם המיעוט הוה יותר מבית סאתים אסור לטלטל בכולו ואפי' במקום שלא נזרע:
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר לטלטל אפי' במקום שנטע. אמר רב יהודה אמר אבימי והוא שעשאן אצטבלאות נטועין שורות שורות ונאה לשבת שם. ר"נ אמר אף ע"פ שאין עשויין אצטבלאות מר יהודה איקלע לבי רב הונא בר יהודה והיה שם קרפף יותר מבית סאתים והוקף לדירה וניטע אחרי כן. חזא דאין עשויין אצטבלאות וקמטלטלי ביה א"ל לא סבר לה מר להא דאר"י אמר אבימי והוא שעשויין אצטבלאות א"ל אנא כר"נ ס"ל וכן הלכה דמעשה רב. אמר ר"נ אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה. ואח"כ בנה אצלו דירה וקיי"ל בסמוך הוקף שלא לדירה ולבסוף פתח לו פתח דירה לא מהני. כיצד הוא עושה. שיהא מותר לטלטל בכולו. פורץ בה פרצה יותר מעשר הוי כמי שאין בו מחיצות וגודר וסותם אותה פירצה לשם דירה ומעמידה על עשר ודיו והוי כפתה ולבסוף הוקף לדירה שנפתחה לו דעשר הוי פתח ולא חשיבי כפרצה וכיון דאינו פרצה חשיב כאלו סתום וכ"ש אם סתם כל הפרצה חשיב להוקף לאחר שפתח. וכן הלכה: אבעיא להו פרץ אמה וגדר אמה לשם דירה ופרץ אמה וגדר אמה לשם דירה עד שהשלימה יותר מעשר ואחר כך סתמו [מי הוי כהוקף לדירה] או לא הואיל וכשפרץ אמה שניה כבר נסתמה (נמי השנייה) [הראשונה] וכן כולן. וסלקא שמעתא דהוה כאילו פרץ ביחד יותר מעשר והשתא מיהא סתום הוא והוי פתח ולבסוף הוקף ושרי: א"ר כהנא רחבה שאחורי הבתים. ואין פתח הבית פתוח לה הואי מוקפת שלא לדירה ואי יותר מבית סאתים היא. אין מטלטלין בה אלא בד"א. אמר ר"נ אם פתח לה פתח. מן הבית. מותר לטלטל בכולה ולא אמרן אלא שפתח. הפתח מאחורי הבית. ולבסוף הוקפה. שם רחבה. אבל הוקף ולבסוף פתח לא. השתא דפתח ולבסוף הוקף (לא) פשיטא דפתח ולבסוף הוקף דשרי. דהא הוקף לשם הפתח. לא צריכא דאית ביה (ביררי) [בי דרי] גורן אחורי הבית קודם היקף הרחבה. מה"ד אדעתיה דבי דרי פתחיה. ולאו ארעתא להקיף שם רחבה. קמ"ל:
קרפף יותק מבית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים סבור (רב) [רבנן] למימר מים כזרעים דמו ואסר כמו זרע וכדפרישית לעיל. הכי אמרי' משמיה (דרבה) [דרבא] מים כנטעים דמו ושרי אמר אמימר לא אמרן אלא דחזו לתשמישתי'. לשתיה דאין לך דירה מעולה מזה אבל [לא] חזו לתשמישת' אסור וכי חזו לתשמישת' נמי לא אמרן דמות' אלא שאין בעומקו יותר מבית סאתים. שאין עומקן של מים נפשט ברוחב יותר על ב' סאתים ועומקן של סתם מים לבטל מקומן מדין קרקע גבוה י"ט כדאיתא (פ"ק) [פי"א] דשבת גבי ואם היה רקק מים מהלכת כו'. אבל אם יש בעומקן יותר מבית סאתים אסור. ולאו מילתא היא מידי דהוה אכריא דפרי. שוחה שמצניעין שם פירות שאע"פ שהעמיקה הרבה נוטלין ממנה בשבת. ל"א. כריא דפירי כרי של פירות גבוה עשרה ורוחב כרחב בית כור לא בטלה תורת דירה משם ומים הראוין לשתית אדם כפירות דמו:
ההוא רחבה. יותר מבית סאתים ולא הוקפה לדירה. דהוה בפום נהרא חד גיסא פתוח למתא. למבוי שבעיר שכלה לרחבה זו. וחד גיסא פתוח לשביל של כרמים. ודיורין היו בו. ושביל של כרמים סליק לגודא דנהרא אמר אביי ליעבד לחי אשביל של כרמים דלהדי רחבה דמיגו דמהני לשביל של כרמים מהני נמי לרחבה א"ל רבא א"כ יאמרו לחי מועיל לשביל של כרמים דעלמא. דלא סליק לגודא דנהרא והוה ליה מבוי מפולש ויאמרו שא"צ תיקון אלא בראשו אחד. אלא אמר רבא ליעבד ליה לחי בסוף רחבה מהך גיסא דהוי מתא דמיגו דמהני למתא מהני נמי לרחבה. דמיגו דמהני למתא לטלטל כדאמרי' סרטיא מיכן ובקעה מיכן עושה צוה"פ מיכן ולחי או קורה מיכן והכא נמי ליעבדו בראש [המבוי] הפתוח לרה"ר צוה"פ והאי לחי דלצד הרחבה שרי לה. הלכך לטילטולי במתא גופה שרי. דהא שרינן לה בהאי לחי ואפי' הוא ורחבה אסורין זה עם זה שניהם משתמשין לעצמם כשתי חצירות ופתח ביניהם וכן ברחב' גופה [שרי ממתא לרחבה כו' מאן דשרי] דלית בה דיורין שיאסרו על בני המבוי הלכך רשות בני המבוי היא ובני שביל לא אסרי עלה כחצר קטנה שנפרצה לגדולה דגדולה מותרת וקטנה אסורה ושביל לא מתקנינן לה גזירה שמא יאמרו לחי מועיל לשביל דעלמא. וקיי"ל אביי ורבא הלכה כרבא הלכך לטלטולי במתא גופיה שרי ברחבה גופ' שרי בשביל גופו אסור ממתא לרחבה ומרחבה למתא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מאן דשרי דלית בה דיורין ומאן דאמר זימנין דהוה ביה דיורין וקיי"ל בפ' גיד הנשה בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא (כרב הונא) [כרבינא] לקולא בר מאומצא ביעי ומזרקי דרב אחא לקולא ורבינא לחומרא והלכתא כר"א לקולא:
קרפף יותר מבית סאתים ולא הוקף לדירה ובא למעטו מיעטו באילנות לא הוי מיעוט דדרך קרפף להיות בו אילנות ולא בטיל ליה (משום) [היקף] קמא. בנה בו עמוד. בצד הכותל או אפי' באמצע. גבוה עשרה ורחב ד' ובכך נתמעט מסאתים [הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט אפילו נתמעט מבית סאתים] כמאן דליתיה דמי. משלשה ועד ארבעה רבה אמר הוי מיעוט דהא נפיק ליה מתורת לבוד בעלמא. דהא חשיב שלשה בעלמא למיפק מתורת לבוד הלכך הכא נמי חשיב דלא בטיל. רבא אמר לא הוי מיעוט כיון דליכא מקום ד' לא חשיב. ופסק ה"ר משה מיימון הלכה כרבה דהוי מיעוט:
הרחיק מן הכותל. של קרפף ד"ט ועשה (מהם) מחיצה לדירה: הועילה. מחיצה זו להיות היקף חדש והוי פתוח ולבסוף הוקף והו"ל כהוקף לדירה ומותר לטלטל בכולה: פחות מג' לא הועיל דהואיל ולבוד הוא הו"ל כאילו הוסיף בניין למעלה על הכותל דהויא לה מחיצה ע"ג מחיצה. ולא בנתמעט מבית סאתים קמיירי מדלא נקט מיעוט ואינו מיעוט דאי בנתמעט ודאי הוה מיעוט שאפי' הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט שפיר דמי. משלשה ועד ארבעה רבה אמר מועיל כדלעיל רבא אמר אינו מועיל. רבה בר שימי מתני לה לקולא. להני תרי פלוגתות דרבה ורבא דלעיל וסבר דבג' דנפק ליה מתורת לבוד כולהו מודו דעמוד הוי מיעוט ומחיצה הויא מחיצה לדירה ובפחות מג' הוא דפליגי. הלכך הלכה כרבה בתרוייהו לקולא:
טח בו טיט בכותל והוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט ויכול לעמוד הטיט בפני עצמו שעשוי בעובי שאפי' ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד הוי מיעוט. אין יכול לעמוד בפ"ע רבה אמר לא הוי מיעוט כיון דלא יכול למיקם בפ"ע לאו כלום הוא רבא אמר הוי מיעוט דהא מיהא האי קאי פסק הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל הלכה כרבא דהוי מיעוט:
הרחיק מן התל שבקרפף ארבעה ועשה מחיצה הועיל כגון שהיה תל זה מתחיל [אצל] אחד ממחיצות קרפף ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה ועשה מחיצה לדירה אצל (הכותל) [התל] ברחוק ד"ט ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישנה לחדשה אבל זו לדירה עשאה. הועיל והכל מותר. פחות משלשה או שעשה מחיצה על שפת התל רב חסדא ורב המנונא חד אמר הועיל. דקסבר מחיצה ע"ג מחיצה מהניא להיות היקף לדירה וחד אמר אינו מועיל דמחיצה על גבי מחיצה לא מהניא (קאי) ומסיק דבפחות משלשה פליגי היינו כרבה בר שימי דמתני לקולא דרבה ורבא בפחות משלשה פליגי אבל שלשה לכ"ע מהני הואיל ויצא מכלל לבוד:
ואי קרפף בית ג' סאין שלא הוקף לדירה וקירה בו בית סאה קירוי גג רב' אמר [אויר] קירויו מיתרו ורבי זירא אמר אין אויר קירויו מיתרו ואוקימנא דאי עבדא כי אכסדרה דאפילו רבה מודה דאין אויר קירויו מייתרו דהלכה כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם כדפרי' פ' כל גגות לקמן והכא נמי רבה סבר הלכה כרב. והאי דפליגי דעבדא כי אורזילא. כעין יציע גג משופע דליכא פה. ובערוך פי' כמלונה במקשה תרגם כערסל מכתותא. והוא חבלים מתוחים מאילנות לאילנות כמין מיטה לשכב עליהן השומר בלילה ולשכב תחת צלה ביום ותחתיהן פתוח כולו. אר"ז ומורינא בקרפף. בית סאתים. שנפרץ במילואו לחצר. שהוא אסור מאי טעמא הואיל ואויר חצר מייתרו. ועושהו יתר על בית סאתים ואסור וגבי קירוי דשרינן משום פי תקרה יורד וסותם. מתקיף לה רב יוסף וכי אויר המותר לו אוסרו. והרי חצר זו מתחילה היתה מותרת לטלטל הימנה לקרפף ועכשיו שנפרץ למקום המותר לו נאסר ומשום ייתור ליכא למימר דהא כל חצירות מוקפות לדירה הן. א"ל כמאן. הוי אויר המותר. כר"ש ולר"ש נמי הא איכא אויר מקום מחיצות. ומיתסר קרפף משום מחיצות שניטלו ונתוספו על האויר ועשהו יותר מבית סאתים שמתחילה היה בית סאתים מצומצם, דא"ר חסדא קרפף שנפרץ במילואו לחצר חצר מותרת וקרפף אסור הצד מ"ט דאית ליה גיפופי. שיורי. ואי לאו דכי אסרי אהדדי וכדרבנן דפליגי אדר"ש בפ' כל גגות נקט לה וכשאין הפרצה יותר מעשר אמאי נקט היתר בחצר ואיסור בקרפף והא מצי למימר נמי אפכא כגון שקרפף גדול מן החצר דהוי לחצר מלואה ובקרפף איכא גיפופי. אלא מדנקט איסור בקרפף ש"מ כר"ש סבר לה (דמשתי) [דמשום שתי] רשויות לא מתסר וטעמא משום דיתור בית סאתים הוא דמקום מחיצות מייתרו וזה אויר מחיצות מייתרו דהיינו חצר ושדי. לא מצי למינקט איפכא דאם הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי תרוייהו משתרו וכדר"ש סבר לה דכולן רשות [אחת] הן ויתור בקרפף נמי ליכא שהרי איכא גיפופי:
ההוא בוסתנא פרדס נטוע אילנות. דהוה סמיך לגודא דאפדנא היא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא שהיה לו פתח פתוח לצד הפרדס סמכו היקף הפרדס דהוי מוקף לדירה ויותר מבית סאתים הוה. נפל אשיתא ברייתא דאפדנא דלהדי בוסתנא סבר רב ביבי בר אביי למימר לסמוך אגודי גואי. הרי יש עוד מחיצות פנימיות לבית והן יהיו מחיצות לפרדס. א"ל רב פפי משום דאתיתן ממולאי. מקוטעים מדבית עלי דאביי אבוה דרב ביבי מבית עלי אתא כדאמרי' בראש השנה. אמריתו מילי מוליאתא. קטועות בלא דגלים. הנך מחיצות לגואי עבידן לבראי לא עבידן. ונהי דפירצה ליכא היקף דירה מיהא ליתא בפרדס. דהוה יותר מבית סאתים:
ההיא אבארנקא. אילן שצילו מרובה ונוטעים המלכים והשדים ועושין אצטבאות סביבותיו להתלונן תחתיו בימות החמה ולשחק שם. דהו"ל לריש גלותא בבוסתניה. ויותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה היה הפרדס. א"ל ריש גלותא לרב הונא בר חיננא ליעבד מר תקנתא דלמחר ניזיל וניכול נהמא התם. תחת האילן. אזיל עביד קנה קנה פחות משלשה. היקף קטן כגון מחיצות (יונים) [קנים] ארבע מחיצות לחדר להניח שם בלילה המאכל ולדור שם השומר ולמחר יטלטל בכל הפרדס דהא אית בו שומירה ובית דירה. אזל רבא שלפינהו דלא ס"ל הא תקנתא. אזלו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו מבתריה. שלא יחזור רב הונא ויתקנם. למחר איתיביה רבינא לרבא. לסיועיה דשפיר עביד. עיר חדשה מודדין לה מישיבתה. אם מוקפת חומה ואינה מיושבת כולה כשבא למדוד תחומיה לא ימדוד מן החומה אלא מן הבתים דחומתה לאו חומה היא לשויה כולה כד"א הואיל וישיבתה חדשה. ישנה. מודדין לה תחומיה מחומתה. אי זדו ישנה ואיזו היא חדשה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה. שקדמה חומתה לישיבתה. ישנה שישובה ישן וקדם לחומתה. והאי נמי. [דאי] פרדס' הרי הוקף ימים רבים והשומירה נעשית עכשיו והיקף הפרדס לאו אדעתא דהך דירה הוה הלכך כי הוקף ולבסוף ישב דמי. א"ל רב פפא לרבא. לסייעיוה ליה. והאמר רב אסי מחיצות ארדכלון. בנאים שעושים מחיצה לצל סביבותיהן כשבונין חומה. לא שמה מחיצה. אלמא כיון דלצניעותא בעלמא הוא דעבד. [לצניעותא] דיום ולילה בעלמא לא הויא מחיצה [ה"נ כיון דלצניעותא עבידא לא הויא מחיצה] אר"ה בריה דר"י לרבא והא"ר הונא מחיצה העשויה לנחת. שלא לדור שם אלא להשתמר שם מה שיניחו שם. לא שמה מחיצה דהא רבה בר אבוה מערב לה למחוזא ערסייתא ערסייאתא. שכונות שכונות לבדם. משום פירי [דבי תורא] ולא התירו לערב את כל העיר כולה ביחד ואע"פ שהיתה עיר קטנה שאין נכנסין לה ס' רבוא ותנן לקמן עיר של יחיד מערבין את כולה והיינו של יחיד שאינה דומה לדגלי מדבר [של] ששים רבוא. משום פירא דבי תורא (שכונה) [שוחה] עמוקה היתה בין שכונה לשכונה ושם היו מניחין גרעיני תמרים למאכל השוורים והעיר אין לה חומה ומבואות שבין השכונות מפולשין ועשו מחיצות בראשי מבואות לכל צד להשתמר הגרעינים ולא חשיב ליה מחיצה לצרף המבואות ולעשות כל העיר אחת ואע"פ שמחיצה של קיימא היא. פירא שוהה כמו פירא דכוורי בסדר תעניות האילו. והא פירי דבי תורא כמחיצה העשויה לנחת היא ולא שמה מחיצה הילכך מחיצה דרב הונא נמי כעשויה לנחת דמיא שלא נעשית לדירה תמיד לצאת ולבא בה. קרי עלייהו ריש גלותא חכמים המה להרע. לאסור. ולהטיב להתיר. לא ידעו. ובתשובת הגאונים מצאתיה (באחר) [בלשון אחר] וישר מאוד בעיני. ההוא בוסתנא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואבוורנקא כמין אבסדרה או קובה שבונים מלכי' בתוך הפרדס שלהם ועומד באמצע הפרדס ולא הוצרך ריש גלותא אלא לטלטל מפתח בוסתנא שהוא אצל הבית עד אבוורנקא ועביד רב הונא בר חיננא כמין שביל מהפתח עד אבוורנקא גדר מיכן וגדר מיכן בקנה קנה פחות משלשה להפסיק בין הדרך לבוסתנא ויטלטל באותו שביל ורבא דשלפינהו לא לאסור עליו אלא להקל עליו דס"ל דשרי לטלטולי בכולה בוסתנא דכיון דבנה לו אבוורנקי שויה לכולה בוסתנא חצר והוה ליה הוקף לדירה ואתו תלמידים דרבא רב פפא ורב הונא ברי' דר"י נקטינהו דלא ליהדר רב הונא בר חיננא וליתקנינהו וההיא שעתא לא מידכר להו דלאו שפיר עבד רבא דשלפי' ולמחר אדכרו ליה ואותבוה כדאמר למחר איתביה רבינא לרבא עיר חדשה כו' וההוא בוסתנא נמי כהוקף ולבסוף ישב דמי שקודם נטיעתו מקיפין אותו ולאחר שגדל האילן עשו האבוורקנא סביב. ורב פפא אותביה ממחיצת ארדכלין דהא מחיצה נמי דאבוורנק' לצניעותא עבדו לה וכן לנחת להשתמר בה טליתיהן ולבושיהן שפושטין שם וכן שאר כלי שמוש. קרי עלייהו ריש גלותא על רב פפא ור"ה בריה דר"י חכמים המה להרע שלא נזכרו אתמול וסתרו תקונו של רב הונא בר חיננא ועכשיו נעשו חכמים לאסור עליו ולהטיב לא ידעו אתמול וכן עיקר. כל זה פירש רבינו שלמה זצ"ל. בוני שלמה ובוני חירם תרגום ארדיכלי שלמה וארדיכלי חירם. פירא דבי תורי פי' בערוך מחוזא היה מג' צדדין חומה ומצד דביעי לא הו"ל אלא חריץ שרובצין בו הבהמה ואותה פירא מחיצה העשויה לנחת היא להרביץ בה בהמות ולא חשיב לה מחיצה:
הדרן עלך עושין פסין