מתני' ר' אלעזר בן עזרי' אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין פרש"י אלא בחבר עיר לא תיקנוה אלא בצבור חבר עיר חבורת עיר אבל לא יחיד. משמו של ראב"ע ובגמ' פריך היינו ת"ק: ר' יהודה היינו ת"ק איכא בינייהו יחיד שלא בחבר עיר ת"ק סבר פטור ור' יהודה סבר חייב אמר רב (חביבא) [הונא] בר חיננא אמר רב חייא בר אשי הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזרי' אמר לי' רב חייא בר אבין שפיר קאמרת דאמר שמואל מימי לא מצלינא תפלת המוספין ביחיד בנהרדעא לבר מההוא יומא דאתא פולמסא דמלכא למתא ואטרידו רבנן ולא צלו וצלינא ביחיד דהוואי יחיד שלא בחבר עיר. פרש"י מימי לא מצלינא לפי שיש שם צבור והשליח צבור פוטרני. פולמסא חיל. יתיב ר' חנינא קרא קמי' דר' ינאי ויתיב וקאמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה אמר פוק קרי קרייך לברא אין הלכה כר' יהודה שאמ' משום ר' אלעזר בן עזריה אמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי דצלי והדר צלי אמר לי' ר' ירמי' לר' זירא דילמא מעיקר' לא כיון דעתי' ולבסוף כיון דעתי' א"ל חזי מאן גברא מסהיד עלי'. פרש"י דצלי והדר צלי ולמה לי' שתי תפלות אלא אחת של שחרית ואחת של מוספין ש"מ לית לי' דראב"ע. ודילמא מעיקרא לא כיון דעתי' ותרווייהו דשחרית. חזי מאן גברא קא מסהיד ר' יוחנן שהעיד לנו בדבר יפה דקדק שבשביל תפלת המוספין היתה ע"כ פרש"י. ופר"ח אין תפלת המוספין נוהגת אלא בחבר עיר פי' אין יחיד רשאי להתפלל תפלת מוספין כל עיקר שאין תפלת מוספין נוהגת אלא בחבר עיר בצבור והוא חבר עיר. פי' מקום שמחברין בני העיר ומתפללין ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת דמוספין אין שם צבור מתפללין תפלת המוספין היחיד חייב כתפלת המוספין וזה פי' יחיד שלא בחבר עיר איכא בינייהו. וקיימא לן דאפילו יחיד היכא דאיכא חבר עיר חייב בתפלת המוספין דהא אמר רבי יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי דצלי והדר צלי ואוקימנא דהא צלותא שניה מוסף צלי ואע"ג דהוה תמן חבר עיר דאמר חזי מאן דמסהיד עליה כלו' ר' יוחנן מעיד עליו שנתברר לו שתפלת המוסף התפלל מפני שבשבתו' וימים טובים תפלת שחרית קצרה ותפלת המוספין ארוכה ובמועד ובראשי חדשים של שחרית ארוכה ושל מוספין קצרה ממנה ואין אדם כרבי יוחנן טועה בכך. ע"כ פר"ח. הלכך שלש מחלוקת בדבר. לר' אליעזר בן עזריה אין יחיד רשאי להתפלל תפלת המוספין כל עיקר בין שהצבור מתפללין בין שאין הצבור מתפללין. ולר' יהודה דאמר משמו היכא שהצבור מתפללין פטור שהשליח צבור פוטרו אין הצבור מתפללין היחיד חייב. ולרבנן בין שהצבור מתפללין בין שאין הצבור מתפללין היחיד חייב ור' ינאי סביר' לי' כרבנן ור' יוחנן תלמידו כוותיה סבירא לי' והכי קיימא לן כדפי' ר"ח אע"ג דשמואל בר' יהודה סביר' לי' מיהו קיי"ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וקיי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ואמר פרק מי שהוציאוהו בעירובין שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ור' זירא נמי כר' יוחנן סבירא לי' ואע"ג דר' יהודה כמו מכריע הוא מיהו בין כך ובין כך ראב"ע יחיד הוא כנגד חכמים הלכך הכי הלכתא כדפי' ר"ח ואפי' היכא דאיכא חבר עיר כש"כ היכא דליכא חבר עיר: