פרק כל הבשר אמר רב אדם נוטל ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו אמר רבינא לבני פקתא דערבות כגון אתון דלא נפישי לכו מיא משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו כולא יומא איכא דאמרי בשעת הדחק אין שלא בשעת הדחק לא ופליגא דרב וא"ד אפי' שלא בשעת הדחק נמי והיינו דרב. פרש"י ומתנה לאכילה ובלבד שיזהר מלטנפם ומלטמאם פקתא דערבות בקעה שבאותה מדינה ואין מים מצוים להם. ופליגא דרב דשרי אפי' [בלא דחק] עכ"ל. הילכך מהלכי דרכים לתרווייהו לישני שרי להתנות עליהם כל היום דכל דרך שעת הדחק הוא וההיא דר' אבהו א"ר שמעון בן לקיש דפרק אלו עוברין מיירי בשלא התנה וההיא דר' עקיבה טנף ידיו הוה. וכבר הורה ר' יעקב ב"ר יקר זצ"ל דמי שעשה צרכיו ורוצה לאכול דצריך ליטול ידיו פעמיים אחת אחר צרכיו ואחת לצורך אכילה. ורבינו שלמה זצ"ל חולק ומודה דא"צ כ"א נטילה אחת מדאמר רב מתנה עליהם כל היום אלמא סגי' לי' בנטילה אחת לכל היום. והביא ראי' לדבריו הרב רבינו אליעזר מביה"ם זצ"ל מפרק החולץ דאמר התם ההוא דהוה קרי לי' בר ארמאי ומסקי' מי לא טבל לקריו אלמא דטבילה אחת עולה לכאן ולכאן והא דאמר פרק כיצד מברכין כיצד סדר הסיבה אורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין כו' עד ועלו והסיבו אפי' שכל אחד ואחד נטל ידו אחת חוזר ונוטל שתי ידיו התם פירש רש"י משום דלא תקנו חכמים נט"י לפת אלא אם כן רוחצן יחד: