בפ"ק דמס' ידים תנן בכל הכלים נותנין לידים אפי' בכלי גללים ובכלי אבנים ובכלי אדמה ואין נותנין לידים לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית ולא יתן לחבירו בחפניו מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנין לידים אלא בכלי וצריך שיהי' כלי שלם כדאמ' פ' כל הבשר דעל מנא קפדינן ופרש"י התם שיהא כלי שלם ותו פ' כל הבשר אמר רבא כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין ממנה לידים [ואמר רבא כלי שאין בו רביעי' וכו' והאמר רבא כלי שאין מחזיק רביעית וכו'] הא מחזיק אע"ג דלית בי' לא קשיא הא לחד הא לתרי דתנן מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים פרש"י כלי שניקב כו' לאו כלי הוא ורבנן כלי תיקון. הא לחד הא לתרי לחד רביעית בעינן מתחלה אבל לתרי שהי' בו רביעית ונטל הראשון ואח"כ השני אע"ג דלא הוה רביעית גבי שני שפיר דמי הואיל ומשירי טהרה אתו כדמפרש לקמי' עכ"ל. הילכך נראה בעיני דצריך שיהי' בלי שלם ומחזיק רביעי' אבל היכא שאינו שלם אע"ג דמחזיק רביעית אין נוטלין ממנו לידים דהלכה כאמימר דאמנא קפדינן וצריך שיהי' כלי שלם. ורב אשי קיבל את דבריו הואיל ולא אהדר ליה ולא מידי. ותו פרק כל הבשר התקין רב יעקב מנהר פקוד נטלא בת רביעית. התקין רב אשי בהוצל כוזא בת רביעית. פרש"י נטלא בת רביעית. של זבובית קרי נטלא והיתה מוצנעת לשער בה כלי של כל איש ואיש שמתקנו ליטול ידיו. כוזא של חרס. עכ"ל. פרק כל הבשר א"ל רב אשי לאמימר קפדיתו אמנא. קפריתו אחזותא. קפדיתו אשיעורא אמר ליה אין. איכא דאמרי הכי א"ל על חזותא ואמנא קפדינן. אשיעורא לא קפדינן. דתנן מי רביעית נוטלין לידים לאחד (או) [אפי'] לשנים. ולא היא שאני התם דקאתו משירי טהרה. פרש"י קפדיתו אמנא. שיהיה כלי שלם. אחזותא. שיהא בהם מראה מים. אשיעורא. דרביעית. דקאתו משירי טהרה. אבל מעיקרא צריך שיהא בו רביעית עכ"ל. הקשה רבינו תם זצ"ל. מאי קמבעיא ליה לרב אשי. תרוויהו תנינהו. מנא דתנן פ"ק דידים. אין נוטלין לידים לא בדפנות הכלים וכו'. שיעורא דתנן פ"ק דידי' מי רביעית נוטלין לא' (או) [אפי'] לשנים מחצה לוג לשלשה ולארבעה מלוג לחמשה ולעשרה ולמאה ר' יוסי אומר ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהם מרביעי' מוסיפין על השניים ואין מוסיפין על הראשונים. ויש מתרצים דרב אשי מוקי המשניות בתרומה כדתנן בפ"ב ונפל כבר של תרומה ודחוק הוא תירוץ זה ונראה בעיני דאע"ג דקיי"ל דר' יוסי נימוקו עמו והלכה כמותו הכא הלכה כרבנן מדפשיט לי' אמימר לרב אשי מדרבנן ש"מ דסבירא ליה הלכתא כוותייהו: