עכו"ם שקידש בזמה"ז אין חוששין לקידושיו. אבל ישראל מומר שקידש חוששין לקידושיו
אמר רב יהודה אמר רב אסי עכו"ם שקידש בזמה"ז חוששין לקידושיו שמא מעשרת השבטים הוא. והא כל דפריש מרובה פריש בדוכתא דקביעי דאמר רבי אבא בר כהנא וינחם בלחלח וחבור בלחלח זה חלזון חבור זה הדייב. נהר גוזן זה גינזק. ערי מדי זה חמרן וחברותיה כו' עד כי אמרית' קמי' דשמואל. פי' להא דרב אסי דאמר חוששין לקידושיו א"ל בנך [הבא מישראלית קרוי בנך] ואין בנך הכא מן הנכרי' קרוי בנך אלא בנה וא"ד כי אמריתי' קמי' דשמואל אמר לא זזו משם עד שעשאו' עכו"ם גמורים שנ' בה' בגדו כי בנים זרי' ילדו אלא ע"כ ל"פ אלא בדוכתא דקביעי אבל בדוכתא דלא קביעי לכ"ע אין חוששין לקידושי עכו"ם ואפי' בדוכת' דקביעי פי' ר"ח דליתא להא דרב אסי. מיהו ישראל מומר שקידש. קידושיו קידושין כדתניא ס"פ החולץ גבי גר טבל ועלה ה"ה כישראל לכל דבריו ואמר למאי הלכתא דאי הדר בי' ומקדש בת ישראל מומר הוא וקידושיו קידושין וצריכה גט דישראל רשע הוא: