1
שהחיינו בשעת עשייה
2
בפ' התכלת מסקינן כל מצוה דעשייתה לאו גמר מצוה. כגון תפלין אע"ג דפסולות בעכו"ם בישראל א"צ לברך. פי' לעשות תפלין. מיהו מברך שהחיינו. ה"נ בתוספתא דברכות כן גבי לולב וסוכה וציצית בכולהו הני דבשעת עשי' מברך שהחיינו וכולהו עשייתן לאו גמר מצוה. אבל בירוש' דפ"ק דסוכה העושה סוכה לעצמו מברך אשר קדשנו לעשות סוכה. ובפ' לולב הגזול ירוש' העושה לולב לעצמו אומר אשר קדשנו לעשות לולב ובירוש' דפ' הרואה תנ"ה גבי תפלין ומזוזה וציצית. תלמוד ירושל' פליג אתלמוד דידן דפרק התכלת ולא סמכי' אלא אתלמוד דידן. וסברת תלמוד ירושלמי דמשום דמצוה לעשות המצוה לשמה. מברך על עשייתה: