מתני' מי שלא ביכרה אשתו וילדה שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן דאחד מהן בכור. מת אחד בתוך שלשים יום האב פטור וה"ה בנו הנשאר פטור מת האב והבנים קיימין ר' מאיר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו וא"ל פטורין ר' יהודה אומר נתחייבו הנכסים לכהן. כבעל חוב וחייבין לפרוע בין שניהם. זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. דא"ל נקיבה יצאה ראשונה וכהן ידו על התחתונה דהמע"ה. דמית האב אימת אילימא אחר שלשים בהא אמר ר"מ כי חלקו פטורין הא אשתעבידו להו נכסי ובע"ח מעליא הוא אלא בתוך שלשים מאי שנא כי חלקו דאזיל לגבי האי ומדחי לי'. ואומר אין אני בכור אלא אחי. ואזיל לגבי האי ומדחי לי' כי לא חלקו נמי ליזיל לגבי האי ולדחיי' וליזיל לגבי האי ולדחי'. והא ליכא למימר דטריף נכסי משום אבוה דהא האב לא נתחייב כלום אלא בשביל הבנים טורפן ואמאי. אלא אמר רבא לעולם לאחר שלשים ואי דאיכא נכסי טובא ה"נ דשקיל אפי' חלקו אפי' לר"מ דהא אשתעבידו נכסים בחיי האב ואע"פ שהמלוה [על פה] הוא גובה מן היורשים אם יש ירושה כשיעור החוב והב"ע כגון דליכא אלא חמש סלעים ולכ"ע אית להו חמש סלעים ולא חצי חמש והכא בדרב אסי או בדרב פפא פליגי. דא"ר אסי האחין שחלקו מחצה יורשין ומחצה לקוחות ואמר רב יהודה (פפא) מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא. ואמר ר"פ מלוה ע"פ גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות דר"מ אית לי' דרב אסי ודר"פ והואיל ובין הכל אין שם אלא חמש לא שקיל מידי. דחמש ולא חצי חמש. ור' יהודה אית לי' דרב אסי דפלגא הוי לקוחות ול"ל דר"פ אלא ס"ל דמלוה ע"פ גובה מן הלקוחות ושקיל כלהו [אי נמי] אית (להו) [ליה] דר"פ ול"ל דרב אסי אלא כלהו הוי ירושה ושקיל כולהו. הלכך מת האב בתוך ל' בין חלקו בין לא חלקו פטורין לד"ה מת האב לאחר שלשים ואיכא נכסי טובא שקיל להו כהן לחמש סלעים אפי' חלקו ואפי' לר' מאיר ואי ליכא אלא חמש סלעים לר"מ לא שקיל להו כהן ולא מידי ולר"י שקיל להו כהן לכולהו חמש סלעים ואפי' חלקו וקיי"ל (כר"מ) [דר"מ] ור"י הלכה כר"י: