מתני' בפ' בתרא ספק ערלה בא"י אסור בסוריא מותר בח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט ומייתי לה ספ"ק דקידושין דבעכו"ם הלוקט מיירי דאי ישראל כמו שהוא אסור לאכול כך הוא אסור ללקוט. ושמעי' מינה דערלה נוהגת בשל עכו"ם. ותנן נמי רפ"ק עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אע"פ שלא כיבשו חייב ותנן עכו"ם שנטע חייב בערלה. ותניא בתוספתא דתרומות אבל ערלה וכלאי הכרם שוים בעכו"ם בא"י ובסוריא ובחוצה לארץ ותניא ומייתי לה שלהי יבמות עכו"ם שהי' מוכר פירות ואמ' פירות הללו של ערלה הם של עזקה הם אינו נאמן שדברי עכו"ם לא מעלין ולא מורידין. ותנן בפרקין החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים ואמרינן בפ"ק דקידושין מאי הלכה רב יהודה אמר שמואל הלכות מדינה עולא אמר הלכה למשה מסיני. מעתה הואיל וערלה נוהגת בשל עכו"ם ונוהגת נמי בח"ל על מה אנו סומכין שאין אנו נזהרין מפירות של ערלה של עכו"ם. וי"ל דודאי אלו ידעינן דהני פירות בודאי של ערלה הם ודאי אסורין הם אלא מספק אין לאסור דא"ל [לוי] לשמואל אריוך ספק לי ואנא איכול רב אויא ורב' בר רב חנן מספקי ספוקי אהדדי אמרי חריפי דפומבדיתא אין ערלה בח"ל. שלחה רב יהודה לקמיה דרב אחא שלח לי' סתום ספיקה ואבד ודאה והכרז על פירותיהם שטעונין גניזה וכל האומר אין ערלה בח"ל לא יהי' לו נין ונכד משליך חבל [בגורל בקהל] ה'. ואינהו כמאן סברו כי הא דתניא ר' אליעזר ב"ר יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקית שאמר משום ר' יוסי הגלילי שאמר משום ר' יוחנן בן נורי שאומר משום ר' אליעזר הגדול אין ערלה בח"ל [ולא והאנן תנן רא"א אף החדש תני חדש א"ר אסי א"ר יוחנן ערלה בחו"ל] הלכה למשה מסיני א"ל ר' זירא לר' אסי והא תנן ספק ערלה בא"י אסור בסוריא מותר אשתומם כשעה חדא א"ל אימור כך נאמרה ספיקה מותר וראה אסור. הא למדת דאפי' לר' יוחנן ספיקה מותר. הלכך אנו קונים פירות מן העכו"ם ולא חיישינן לספק ערלה. אלא אי קשיא הא קשיא האיך אנו קונים יין מן העכו"ם הלא יש בהם ודאי ערלה בכרמיהם שנוהגים בכל שנה ושנה שנועצים ראשי הגפנים בארץ וחותכין אותו להבדילו מן השורש ונעשה גפן אחר שני גפנים וערלה כי האי גונא אסור דהיינו הברכה. ובשלמא אם אינם חותכים כ"א לאחר השרשה. שזה ודאי מותר דלא עדיף מאילן שנעקר וסלע עמו דאם יכול לחיות דפטור אלא אם חותכין קודם שנשרש הא ודאי ערלה דהיינו בריכה שנפסקה מאביה והוסיפה לאח"כ דאסור כדפריש' לעיל. ואומר רבינו יצחק ב"ר שמואל משום דהוה ספיקא שכשנותנים הענבים בכמה כלים כל אחד יש לספק שמא אין בו ענבים של ערלה ואפילו כשנותנים כל הענבים בגיגית גדולה ובחבית אחת שמא נתבטלו באחד ומאתים: