מתני' היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו הסיבו אחד מברך לכולן. גמ' הסבו אין אבל ישבו לא ורמינהו עשרה שמהלכין בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כאו"א מברך לעצמו עלו וישבו אע"פ שכל אחד ואחד אכל מככרו א' מברך לכלן קתני ישבו אע"פ שלא הסיבו אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי ניזול וניכול בדוכתא פלניתא. פרש"י היו יושבין בלא הסיבת מטות שמטין על צידיה' שמאלית על המטה ואוכלין ושותין (היא) בהסיבה. כל אחד מברך לעצמו. דאין קבע סעודה בלא הסיבה. בדוכתא דפלניא במקום פלוני כיון דקבעו להם מקום מתחלה בדיבור ועצה והזמנה הוי קביעות. אבל ישבו מאליהן במקום אחד יחד לא הוי קביעות ע"כ פרש"י. הלכך לשיטת רש"י כל היכא שישבו יחד בלא עצה והזמנת מקום ולא הסיבו מברך כאו"א ברכת המוציא לעצמו אבל אם הסיבו על המטות אע"ג דישבו יחד בלא עצה והזמנה אע"ג דלא הסיבו יחד הוי קביעות הסעודה ואחר מברך לכולם. מיהו האידנא שאין אנו רגילין להיסב על המטות על צד השמאלית ישיבת יחד שלנו הוה כהסיבה שלהם כי זה הוא קביעות שלנו ובלבד שיתכוונו לאכול יחד אבל אם כאו"א ישב לבדו מברך כאו"א לעצמו ואינו יוצא בברכת חבירו. אע"ג דנתכוין שומע ומשמיע כי הצריכו חכמים שיהיו קבועין יחד לאכילתם לענין ברכת המוציא. פי' ר"ח היו יושבין כו' היו יושבין לעסק אחד ונזדמן להם לאכול כ"א מברך לעצמו. אבל אם הסיבו כולן ישבו לאכול ולא לעסק אחר אחד מברך לכולן. ורמינן עלה הא דתניא עשרה שהיו מהלכין בדרך כו' ומשנינן כגון דאמרי ניזול וניכול נהמא בדוכתא פלן דכמו הסיבו דמי ויש מי שאומרים הא דתנן היו יושבים כגון שכ"א יושב לעצמו והסבו ישבו סביבות הפת עד כאן פר"ח. הלכך הסיבה דפר"ח היא ישיבה דרש"י מיהו פרש"י מסתבר טפי דאלו לפר"ח דפי' דהסיבו היינו שישבו לאכול ולא לד"א א"כ במאי הוו מסתפקי תלמידי דרב כיון דאמרי ניזול וניכול נהמא בנהר דנק (ויש) [וישבו] לצורך אכילה פשיטא שאחד מברך לכולן דזו היא הסיבה גמורה לפר"ח. וגם לפי' שני שלו כמו כן קש' שהרי כולן ישבו כאחת. אבל לפרש"י יבא היטב דאע"ג דישבו יחד כולן כדי לאכול לא מקרי הסיבה כ"ז שלא הסיבו על המטות ולהכי הוה מספקא להו אי עצה והזמנת מקום הוה כהסיבות מטות או לאו ופשיט להו ההוא סבא דדיבור ועצה והזמנת מקום הוה כהסיבת מטות ואחד מברך לכולם. ירושלמי [ר' יהושע] בן לוי אמר בשבועה כן היא מתני' אורחים הא בעל הבית בתוך ביתו לא תני ר' חייא אפי' בעה"ב בתוך ביתו פי' טעמי' דר' יהושע בן לוי דבעה"ב א"צ הסיבה שכל בני ביתו נגררים אחריו ר' חייא מצריך הסיבה ומסתבר טעמא דר"י בן לוי: