תשובה אחרת מהרב המחבר זצ"ל להרב ר' חזקיה ב"ר יעקב זצ"ל
פגעתי בבחור הממלא מקום אבותיו. ואראה והנה מור ואהלות נוטפות שפתותיו. כי תי"ו חיים אותיותיו. וניכרים מעשיו מתוך מחשבותיו. ומתקו לי מדבש שאילותיו. כי מיישר אורחותיו. בדרך טובים האהובים בחור נחמד הרב ר' יחזקיהו בן הרב ר' יעקב זצ"ל. אמת ואמונה כי הורה מורי רבינו שמחה זצ"ל הלכה למעשה שיחיד יכול לעכב חזנות שלא יעשה שליח צבור כי אם מאגודה אחת גם פשוט בכל רינוס שהמיעוט מעכב על הרוב מלקבוע שליח צבור וראיתי הרבה מעשים ברינוס שהמיעוט עיכב על הרוב. אמנם לא שאלתי את פי מורי הרב אי מנהגא אי דינא. ורואה אני כי דינא דאורייתא. ואומר אני שכל המתמנה להיות שליח צבור שלא מתוך אגודה אחת אין רוח חכמים נוחה הימנו דתנן רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן ותניא אמר להם ר"ג לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי הואיל ועומד ומתפלל שלא מתוך אגודה אחת והשאר לא עשאוהו שליח צבור האיך יוציא אותם ידי חובה והם אינם מסכימים לתפלתו. ות"ר עמדו בתפלה אע"פ שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל ר' יהודה אומר מיטפל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקם ופרקו נאה שפל ברך ומרוצה לעם. ופרש"י זצ"ל ומרוצה לעם שמסכימים לתפלתו אלמא בעינן שליח צבור שיהיו העם מסכימים לתפלתו ואם תרי רובי מסכימים ומיעוטם אין מסכימים האיך תפלתו עבורם אפי' הוא מתכוין עליהם הואיל שאינם מסכימים לתפלתו. ואע"פ שיש בו כל מדות טובות שהוזכרו בברייתא אפי' הכי אכתי בעינן שיהיו העם מסכימים. והעובר לפני התיבה דקתני בברייתא היינו כל השנה. ואפי' אם תמצא לומר דדוקא בשעת עצירת גשמים קא מיירי. ראש השנה ויום הכיפורים ויומא דרחמי לא גריעי מעצירת גשמים. ועוד שסברא הוא דמרוצה לעם דקתני היינו בכל השנה דהאיך יצאו בתפלתו והם אינם מסכימים לתפלתו. ותדע דהא ישראל שהפריש קרבן חובתו ובא כדן והקריב ובעל הקרבן אינו חפץ בו שיקריב קרבנו וכי ס"ד שנתכפר לו והא אסקי' מאי טעמא תקינו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאשי האיך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות הא למדת דאפי' הם חפצים אפי' הכי לא נפקי ידי חובתם אלא א"כ עומדים על גבם כש"כ היכא שאינו חפץ בהקרבתו דלא נפקי ידי חובתם. וההיא דירוש' דשוחט אדם פסחו של חבירו שלא מדעתו היינו שאינו יודע בשעת הקרבה אבל אם הוה ידע הוה חפץ בהקרבתו ובעבודתו. הא למדת שאין לכהן להקריב אלא בהסכמת הבעלים והכי נמי אין לשליח צבור להתפלל אלא בהסכמת כולם. וכשהוא מתפלל אז מקריב קרבן צבור דתפלה היינו עבורה דכתיב אלהא די אנת פלח לי' בתדירא וכי עבודה יש בבבל אלא היינו תפלה. וכבר איפלגו ר' יוסי ב"ר חנינא ור' יהושע בן לוי דאיתמר ר' יוסי בר חנינא אמר תפלות אבות תיקנום ר' יהושע ב"ל אמר כנגד תמידים תיקנום וכוותי' קיימא לן. ותו דמסקנא דלר' יוסי בר חנינא נמי אסמכינהו רבנן אתמידין. הא למדת כששליח צבור מתפלל אז הוא מקריב קרבן צבור. ואם המיעוט אינם חפצים בעבודתו האיך יוצאים הא אינו יוצא אפי' חפץ בעבודתו עד שיעמוד על גביו הא למדת שאין הכהן רשאי להקריב קרבנו אלא א"כ שיודע שמסכים לעבודתו. והכי נמי אין שליח צבור נעשה שליח צבור אלא א"כ יודע שהצבור מסכימים לעבודתו והיינו דתניא בברייתא דבעי' שיהיה מרוצה לעם כדפרש"י שיהיו מסכימים לתפלתו. וא"ת יעשו להם אותם שאינם מסכימי' שליח צבור אחר האיך יתפללו שנים כאחד או זה בדרום וזה בצפון היתכן הדרך הזה או מאיזה כח יגרשו אותם מבית הכנסת לעשות ביהכ"נ אחר והכתוב צועק חלק לבם עתה יאשמו. הא למדת שכל שליח צבור שעומד שלא מתוך אגודה אחת שאין רוח חכמים נוחה הימנו אלא עד שימצא אדם שיהי' מרצה לכולם. והחסיד הגדול מורי הרב רבינו יהודה החסיד זצ"ל אמר לי שצריך שליח צבור להיות אהוב לצבור שאם לא כן כשקורין תוכחה סכנה היא למי שאינו אוהבו ואמר לי שאם אדם יודע שהחזן אינו אוהבו שאם יקרא אותו בתוכחה יזהר אל יעמוד כי יכשל אם יעמוד. הילכך אין נכון להתמנות שליח צבור אלא בהסכמת כל הצבור. וכשיתמנה להיות שליח צבור ויכנס לתפלה אם לאחר כן יאמר אחד או שנים שלשה וארבע אין אנו חפצים בו ובלא פשיעתו שלא פשע דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לאו כל כמינייהו להעבידו הואיל וקבלוהו עליהם כי היכי דלאו כל כמינייהו לבטל המעמדות הואיל שככר נתמנו וקבלום עליהם. מכל מקום צריך שליח צבור לעסוק שיאהבו אותו ולהחניף לצבור ולהעביר על מדותיו כדתניא דבעינן שיהא שפל ברך אבל במילי דשמיא אסור לו להחניף להם אלא צריך להוכיח אותם. וישר כחך והילך בתורה ובמעשים טובים כחשקי אוהבך. יצחק ב"ר משה נב"ה: