פרק היה קורא בתורה והגיע זמן ק"ש גמ' וכשמת טבי עבדו וכו' ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ולא אמהות אלא לארבע. מ"ש דאין קורין אבות אלא לג' דלא ידעינן אי מראובן קאתינ' אי משמעון קאתינא. אמהות נמי לא ידעינן אי מלאה קאתינא אי מרחל קאתינא. אלא עד הני חשיבי טפי לא חשיבי. פר"ח אין אומרים זכור לנו ברית אבות אלא לשלשה אומר זכור לנו זכות אברהם יצחק ויעקב מיכן ולמטה אין מזכירין וכך אין מזכירין זכות אמהות אלא לארבע. אלא עד יעקב חשיבי וזכותייהו גדולה. אבל השבטים לא חשיבי כי הני. לפיכך אין מזכירין וניתלין בזכותן. ד"א אין משבחין את המת בהספד שהוא בן ראובן ולא בן שמעון אלא שהוא בן אברהם יצחק ויעקב והנשים שהן בנות שרה ורבקה רחל ולאה וכמה פירושים אחרים כיוצא בהם. ע"כ פר"ח. וכך נראה בפרש"י. והיינו שאנו מתפללין אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כדאמרי' בעלמא ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם. ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים ואלהי יעקב. יכול שיהיו חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן. וכדאמרי' בחלק א"ר יהודה אמר רב לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי אדם גדול הביא עצמו בנסיון ונכשל. אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד. אמר לו אינהו מינסו לי ואת לא מינסת לי כו'. הרי אפי' דוד המלך שיוצאין כנגדו שבעה ברקים ורוגשים כל אופנים ושרפים ואוצרות ברד וענני כבוד ומזלות וכוכבים ומלאכי השרת ולוהטי זבול אומרים למנצח מזמור לדוד. וקול רעש גדול בא מגן עדן ואומר ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה. ואז דוד בא וכל מלכי בית דוד אחריו וכל אחד כתרו בראשו. וכתרו של דוד מובהק ומשונה מכל כתרים וזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו. וכשעולה לבית המדרש הגדול שברקיע. הוכן לו כסא של אש שהוא ארבע מאות פרסה גובהו כפלים אורכו וכפלים רחבו. וכיון שבא דוד יושב על כסא שמוכן לו כנגד אותו הכסא של אש לקונו. וכל מלכי בית דוד יושבין לפניו וכל מלכי בית ישראל עומדין מאחריו מיד עומד ואומר שירות ותשבחות שלא שמעתן אוזן מעולם וכשפותח ואומר ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה מיד פותח מיטטרון שר הפנים וכל פמליא של עולם ואומרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. וחיות משבחין ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ורקיעים אומרים ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור וגו'. והארץ אומרת ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. וכל מלכי בית דוד אומרים והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וזכה לכל הכבוד באותו עולם. ש"מ שהיה צדיק וקדוש ומופלא אעפ"כ לא הגיע לצדקותן וחסידותן של אבות שלשה כש"כ השבטים שלא הגיע צדקותם וחסידותם. הלכך מסתבר פר"ח הראשון. וע"כ אין אנו מתפללין זכור לנו ברית אבות אלא לאברהם ליצחק וליעקב. והא דאמר בשבת פ' במה אשה יוצאה מאימתי תמה זכות אבות אמר רב דימי מימי הושע בן בארי דכתיב ועתה אגלה את נבלותה ושמואל אמר מימי חזאל דכתיב וחזאל לחץ את ישראל וגו' וכתיב ויתן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם וגו'. ור' יהושע בן לוי אמר מימי אליהו דכתיב ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו' פי' לי מורי הרב רבי יונתן זצ"ל דה"מ שאינה עומדת מעצמה. אבל כשאנו מתפללין שיעמוד לנו זכות אבות. לענין זה כל ימי הארץ אינה תמה ועומדת הלכך שפיר מצלינן זכור ברית אברהם ועקידת יצחק וכו' ושפיר נמי מצלינן אב הרחמים הוא ירחם על העמוסים בזכות ברית איתנים: