Ohr Sameach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 8:1

ובשעת הדחק או בשעת הסכנה לולב היבש כשר כו'.
הרב המגיד כתב וז"ל וראיתי כתוב שהגאונים סמכו מכאן דיבש ונקטם ראשו וכל הפסולין יוצאין בהן בשעת הדחק אף ביום ראשון. ודעת רבינו שאין לנו להכשיר אלא לולב היבש בלבד שהזכירו חכמים כו' עכ"ל.
ולדעתי נראה דלא מיבעי פסולי הדר שכתב רבינו אשר דהתורה מסרה אותן לחכמים ואם אין כאן אחר איהו הוי הדר ובאמת ענין הידור ויופי הוא מן המוסכמות ולכן באתרוג הכושי אמר הא לן הא להו ודאי דכשר אם אין באפשר להשיג אחר ההדר וכמו"ש הרא"ש, אלא דגם פסולין מחמת חסרון השיעור דנגעו בה משום ולקחתם לקיחה תמה אפי"ה בשעת הדחק שאין להשיג אחר נוטלין אותן. ומגמרא ידענא לה דף ל"ב: אימור דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן לא דק. כי אתא רבין אמר כו' כמה הוי להו תרי ופלגא סו"ס קשיא דשמואל אדשמואל לא דק והיינו לחומרא לא דק. וכו' וצ"ע האי חומרא קולא הוא דאם אין כאן עבות אלא בשני טפחים ומחצה ואיך אמר שיעור הדס וערבה שלשה הלא אף כי אין כאן עבות של שלשה טפחים מחויב ליטול אותם דהלכה כר' טרפון ואתי לאקולי דאם ליתא רק שני טפחים ומחצה אינו צריך ליטול כלל וע"כ דאף אם תטעה דפחות מג' טפחים פסול מ"מ אם אין לו אחר חייב ליטול אותו הרי מוכח דאף פסולין מחמת חסרון שיעור נוטלין בשעת הדחק ודו"ק.