בד"א בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע פוסלה בד' טפחים כו'.
הנה רבנן קדמאי נחלקו בזה דאיכא מאן דפוסק דבאמצע בד' אמות ועיין ר"ן שהביא בשם רמב"ן בספר הלקוטות שהכריח מהא דסתמא דגמרא דאמר מחיצות לר"מ לגוד ולבוד ודופן עקומה ואם נימא דסכך פסול באמצע בד' אמות למאי אגמרן הלכה לדופן עקומה ולדעתי יש לפקפק דניחזי למאן דאמר סכך פסול בד' טפחים זה דווקא אם סכך פסול מפסיק בין סכך כשר, אבל במסכך סוכתו ויש סכך פסול פחות מד' או אפילו סכך פסול פחות מג' וסכך כך כל הסוכה אם הסכך פסול יותר מסכך כשר או כסכך כשר [וכמו דפליגי ר"פ ור"ה בריה דר"י בפרוץ כעומד] אז פסולה הסוכה דדוקא פרוץ כעומד אגמרה רחמנא למשה ואף אם הסוכה גדולה כמה שהיא, ובכלל הסכך כשר יש שיעור סוכה רק הואיל ואין במקום אחד שיעור סוכה אז פסולה הסוכה אם בכללה הסכך פסול ככשר או יותר מכשר, והוה"ד למאן דסבר באמצע ד' אמות אם היה אצל דופני הסוכה סכך פסול פחות מד' אמות ואח"כ סכך סכך כשר פחות מד' טפחים או פחות מג' טפחים או אפילו פחות מז' טפחים ואח"כ סכך פסול פחות מעט וכן עוד סכך כשר ואח"כ סכך פסול דאם תאמר דופן עקומה הרי הסכך פסול פחות מד' אמות נחשבין לדופן גמור ואין זה בכלל הסכך ואח"כ בצירוף הסכך כשר הרי יש כאן סכך כשר מרובה על סכך פסול שבינתיים אבל אם לא תאמר דופן עקומה א"כ אין להסכך כשר דפנות בלא צירוף הסכך פסול ותו הוי פסול מרובה על סכך כשר בכללות הסוכה. דניחזי דהא אין בשום מקום סכך כשר בשיעור סוכה קטנה וע"כ דמצרפינן הסכך פסול המעורב בתוך כלל הסוכה א"כ גם הסכך שמן הצד אצל דפנות מצטרפות והוי סכך פסול מרובה על הכשר ופסולה כל הסוכה. אכן כי תחשוב זה לדופן תו אינה מצטרפת רק מה שמסוכך פחות פחות מד' טפחים בכלל הסוכה והוי סוכה כשירה. ודו"ק.
פחות מיכן רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל וכשרה. ודבר זה הלכה למשה מסיני.
היכא שבין הסכך הפסול לסכך כשר פחות מג' למ"ד אין לבוד באמצע לא אמרינן תרי הלכות כהדדי נינהו דופן עקומה ולבוד. ובשו"ת רעק"א סימן י"ב ביאר, כיון דאי אפשר לומר לבוד בלא ההלכה השניה דאל"ה הוי באמצע ולא אמרינן, ולדידן דקיי"ל יש לבוד באמצע כמוש"ב לקמן הלכה כ' בזה ג"כ אמרינן לבוד ודופן עקומה. אולם באין דפנות מגיעות לסכך פחות משלשה טפחים, דליכא לומר דופן עקומה כיון דיש כאן אויר אם לא שתאמר לבוד לא גמירי שתי הלכות. עכ"ד לבאר שיטת רבינו נסים. ולדעתי הדבר תלוי בשתי גירסאות בדף ט"ז כי תניא כו' בסוכה גדולה ומאי קמ"ל דמשלשלין דפנות כו' וכר' יוסי. לפי גירסא זו דמחיצה תלויה הוי וע"כ דאמרינן גוד אחית מחיצתא לר' יוסי והא כל כמה דלא הוי דופן לא שייך לומר גוד אחית, וע"כ דאמרינן לבוד לסכך והוי מחיצה עשרה ותו אמרינן גוד אחית מחיצה א"כ מוכח דאע"ג דליכא לומר הלכה השניה בלא הראשונה ג"כ אמרינן תרי הלכות, אבל לפי מה דלא גרסי ומאי קמ"ל והפי' בסוכה גבוהה ומעמיד המחצלת פחות מג' סמוך לקרקע דאז האי דשרי אף אם אין דפנות מגיעות לסכך הוא מטעם חבוט רמי והלכה זו שייך גם בלא הלכה דלבוד [ולא מטעם גוד אסיק] ויעו"ש דכתב ראיה מהא דאמר רב אשי בפ"ק דעירובין דף ט' משוכה והיא תלויה כגון שנעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי שאין בגובהן ג' ואין בעקמומיתן ג' מהד' לבוד וחבוט לא אמרינן קמ"ל דאם גבוהין יותר מג' לא אמרינן חבוט רמי כיון דליכא לומר לבוד לכתלים מן הקורה בלא חבוט לא אמרינן שתי הלכות, משא"כ השתא דמצינן לומר כל הלכה בפ"ע, ולפ"ז א"ש מה דמוקי רב אשי בדף ט' בשבת לעולם באסקופת בית עסקינן וכגון שקירה בשתי קורות כו' ואין בין זל"ז ג' כו' פתח נעול כלחוץ, דמאי רבותא דאסקופה אלא דתמן הוי שתי הלכות לבוד כשפתח פתוח והוי קורה ד' טפחים ותו אמרינן פי תקרה יורד וסותם דהוי גוד אחית יעו"ש ברש"י היטב. וליכא למימר פי תקרה בלא לבוד דכיון דאינה רחבה ארבעה הרי ליכא פי תקרה וקמ"ל דבאסקופה דאינה רחבה ארבעה מקילין לומר דהוי כלפנים ובטילה להרשות הפנימי' שעומדת בו וזה הוי עיקר חידושא דהברייתא לאוקימתא דרב אשי אע"ג דבמק"א לא אמרינן תרי הלכות היכא דאי אפשר לחדא בלא חברתה גבי איסקופה שאני וכמו דמוכח לרב אשי ממשוכה והיא תלויה דבכה"ג לא אמרינן שתי הלכות ועיין עירובין דף ל"ג רש"י ד"ה הכא לא הדרן מחיצות כו' ותרתי לא אמרינן כו' ושם לענין גוד אחית ובדף פ"ז אמר דאמרינן גוד אחית ולבוד ודו"ק.
ובזה נראה לפרש דברי ירושלמי ריש סוכה דרמי על משנתינו דגבוה למעלה מעשרים אמה פסולה, אילו בית שהוא גבוה כמה שמא אינו חייב במעקה, שמא אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה ואין סוכה מקורה. ופריך מצינו סיכוך שהוא כקירוי דתנן הרחיק הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה פירוש אלמא דפחות משלשה אמרינן לבוד ואע"ג דאיכא אויר בין סכך לדפנות לא בטלה מתורת סוכה כ"ש דאין גובה מפקיעה מתורת סוכה כו' התורה אמרה כו' מעשרים אמה ולמעלה את יושב בצילן של דפנות כו' יעו"ש דפריך דאם הסכך נתן למטה מכ' רק הדפנות גבוהין מכ' יהא פסול [ולא סבר תירוצא דגמרא דילן דל צל דפנות איכא צל סוכה כמו עשתרות קרנים דהדפנות הגבוהין מן הסכך איכא לומר בהו דל] ר' בא בשם רב בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו כו' ריב"א כו' כשאין דפנותיה עולות עמה, אבל אם היו דפנותיו עולין עמה כשירה ורחוק לומר דהירושלמי יכוין לטעמא דדריש מקראי למען ידעו דורותיכם דבעי דשלטא ביה עינא דזה לא נזכר כבתלמודין. והנראה, דהירושלמי קאי למה דאמר בתחלה דסוכה שאינה מקורה אילו גבוהה יותר מכ' אמה תו אינה דירה אלא דפריך דהא אמרינן בה לבוד ואפילו אויר לא מבטלה מתורת דירה לכן משני בשאינה מחזקת אלא כשיעור ז' טפחים דבזה אין ישינים תחת האויר ועיין תוספות י"ט ד"ה לא יהא אלא אויר בשם ירושלמי ואיהו אמר בשאין דפנותיה עולות עמה דאמרינן בכה"ג גוד אסיק או חבוט רמי ובכה"ג אי איכא אויר פחות מג' דליכא לומר לבוד בלא ההלכה דחבוט או גוד אסיק לא אמרינן שתי הלכות וכמו דאויר פחות מג' פוסלה כן גובה מבטלה מתורת דירה ודו"ק. וזה יתכן למעיין בירושלמי.