וכן חייב מיתה על ביאתו בלא מצוה.
נסתפקתי בהך דמחייב בכניסה שלא לצורך בפנים איך הדין בנכנס בספיקא מי זה מיקרי שלא לצורך או לא, ויש לדמות לכמה ענינים. וראיתי הדבר מפורש בירושלמי פרק טרף בקלפי ה"ג חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר כו' עד שלא הקטיר נשפך הדם חתיה פסולה היא כו' ספק אם עד שלא הקטיר נשפך הדם אם משהקטיר כו' לחות בתחלה אין את יכול שאני אומר משהקטיר נשפך הדם והיא חתיה כשרה והוא עובר משום הכנסה יתירא ובטלו העבודות אשכחת אמר בטלו העבודות של אותו היום, הרי דעל ספיקא ג"כ מיחשב ביאה ריקנית ופשוט. אולם נראה דהא דעל ספיקא מיחשב ביאה ריקנית היינו ספיקא דלשעבר כמו שספק אם הקטיר קטורת שהקטורת לא בטלה רק בספיקא, אבל היכי שע"י הספק נגרע העבודה הודאית כמו הכא אם אין אנו מקטירין קטורת שוב לא יכול לזרוק דם הפר והשעיר שמא היתה חתיה בפסול וצריך להקטיר קטורת וסדרן מעכבא וזורק בפסול ועובר משום הכנסה יתירא על כניסתו בפנים בעת זריקה וא"כ יבטלו עבודות הודאות, שוב מותר לבוא לחתות ולהקטיר קטורת בפנים דמיקרי לצורך, דאם לא יקטיר יבטלו בודאי כל העבודות, ופירוש הירושלמי בתמיה אשכחת אמר בטלו עבודות של אותו היום וא"כ שוב מיקרי כניסה לצורך ומקטיר, כן נראה ברור: