בין שהיתה לה שעת הכושר כו'.
הנה רבינו פסק כתרי סתמי דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ופסולה שהי' לה שעת הכושר אינה טעונה כבוס, דלפי הדרשות משקליא וטריא דגמ' סתרי אהדדי. אמנם רבינו פסק דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה לא מדממעט תרומה רק מהיקשא דיליף לכל קרבנות מקרא דזאת התורה לעולה כו' דשלמים כתיב בקרא ובשלמי נדבה משתעי וכמו דפירשו בתוס' לקמן וכמו דמקיש שם לבלוע כן לבלוע בכלי ובישול בכלי, וא"כ אין צריך קרא למעט תרומה ואתי קרא למעט את שהיה לה שעה"כ ונפסלה מדין כבוס ופשוט:
ודע דבתוספתא פליגי ר' יעקב ור"ש במריקה ושטיפה בהיה לה שעה"כ ונפסלה אם טעון מוש"ט וכמו דפליגי לענין כיבוס [דשם הגירסא ר' יעקב ולא רע"ק כבש"ס] כן פליגי לענין מריקה ושטיפה וכן מובא בתו"כ לענין מוש"ט ג"כ. ויתכן היה לאמר דר"ש דריש קרא דאותה דכתיב תרי זימני חדא דזכר בכהנים יאכל אותה, וחדא דכתיב הכהן המחטא אותה, אך בגמ' (דף נ"ב) דריש לה אותה שניתן דמה למעלה כו' ואכמ"ל. רק העיקר דמצאנו בתוספתא פסחים פ"ו דר' יעקב אמר היה לו שעה"כ ונפסל חייבין עליו משום שבירת עצם ר"ש אומר אעפ"י שהיה לו שעה"כ אין חייבין משום ש"ע, אלמא דבסברא פליגי כיון שאחר זריקה היה הבשר מותר באכילה מקרי בבית אחד יאכל וכן גבי מריקה פליגי אם מקרי בזה כל זכר בכהנים יאכל אותה רק גבי כיבוס דאיכא בנשרפין ודוקא קודם הזייה דאינה נאכלת ע"ז צריך למידרש קראי, וראיתי בתוס' שנ"ץ לתו"כ מש"כ ע"ז יעו"ש:
ורבינו כתב חטאת הנאכלת, דייק שאפילו נפסלה אחר זריקה ליכא דין מו"ש ושבירה בכ"ח וכר' יעקב, והא דמריקה ושטיפה אינו קודם הזייה ושבירת עצם חייב אף מבעו"י, וקודם זריקה נמי חייב כדמוכחא סוגיא דחולין (דף י"א) דא"א למיבדק כו' היינו דיהיה ראוי באכילה בלילה ואחרי זריקה, משא"כ במריקה ושטיפה דאם נבלע עכשיו שאינו ראוי לאכילה ואפשר שהזריקה אינו מתיר את הבשר הנבלע כלל, וזה קרוב למה שנסתפקו בחדש הבלוע בקדירה אם העומר מתיר ואכמ"ל:
Loading...
8:3
1
Loading...