1
ושריפת כל הנשרפין כו'.
נ"ב ירושלמי יומא פ"ו ה"ו יעו"ש:
2
ולמה נאמר עצים להוציא [את] הסיד כו'.
בתו"כ ובפרק כיצד צולין (דף ע"ה) מפיק לה מבאש ולא סיד כו' וע"ז רמי מי אמרינן דכל מידי מיקרי אש יעו"ש ולדברי רבינו דמעצים דריש לק"מ וצ"ע. ונראה דגמרא דילן ותו"כ אזלא למאן דאמר דדרשינן בכללי ופרטי וא"כ עצים פרטא ובאש כללא הוי מרבי כל מידי כמו פרט וכלל, ועל כרחך דזה לא מיקרי אש, אבל רבינו אזיל למאן דדריש רבויי ומיעוטי והוי כמו מיעוט וריבוי ואמר ריש פרק שלשה מינין דמיעוט וריבוי לא נתעקר המיעוט לגמרי רק ממעט דבר אחד וסיד וגופסיס הוי דבר אחד וזה מיעוט ודוק. אך עדיין אמאי לא נאמר ושרף כלל עצים פרט באש חזר וכלל וצ"ע: