וצריך שיהיה שם דם כדי טבילה כו'.
בגמ' מנחות פרש"י קבל מדם פרים כו' הנשרפין כו' שיעור ג' הזיות בכלי זה וד' הזיות בכלי זה והזה כו', וכן בתוספות. ופשוט דזה דוקא בחטאות הפנימיות אבל בחטאת החיצונה דאינה מעכבת רק מתנה אחת לא בעי רק שיהא שיעור מתנה אחת דלא גרע מנשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת, לכן כאן בחיצונה כתב רבינו שיהא שיעור טבילה שלא יספג אבל אם לא קבל רק מתנה אחת וזרקו סגי ופשוט. ולעיל פ"ד ה"ח כתב וכל הזבחים שקבל דמם פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם, כייל גם חטאות הפנימיות ולכל חד כדין הזייה שלו זה המעכב בשעיר ופר הפנימים מ"ג הזיות ביוהכ"פ ואחד עשר בהע"ד וכהן משיח דבעי שיהי' בעת הזיי' בכלי אחד שיעור כל הזיות ואם המה בשני כלים לא נתקדש הדם, אבל אם קבל שיעור ג' הזיות בכלי אחד וד' הזיות בכלי אחד וחזר וערבן בכלי אחד קודם הזייה נתקדשו הדם ודלא כמו שפרש"י בזבחים (רק כפירושו במנחות) דבשעת הזייה לא היו בכלי אחד אבל בשנתן אח"כ לכלי אחד מהני ונתקדש הדם ולא הוי כנשפך ע"ג הרצפה או שנתנו לשמאל קודם קבלה, וטעמא דיליף מילתא ממילתא יעוין סוגיא דמנחות דמזה יליף לקומץ שקבלו בשני כלים, א"כ ילפינן מהא דמקבל דם הפר בכלי ודם השעיר בכלי אחר ומערבן לקרנות או למתן שבע לכו"ע ובפרט היכי דנשפכו דמים של הפר והשעיר קודם מתן מזבח הפנימי וצריך לשחוט פר ושעיר אחר ומקבל דמיהם בשני כלים ומערב אותם, ולכן כתב רבינו לקמן פי"ג הי"ג וקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש וחוזר ומקדש, ויעוין משל"מ שם, וז"ב בשיטת רבינו בס"ד: