ירושלמי ראש השנה פ"א ה"א לא תאחר לשלמו ולא את חליפיו כהדא דתניא ואל פתח אוהל מועד לא הביאו ולא את חליפיו, והוא סתום מאוד. והנלע"ד דקיי"ל דקדשים שהוקדשו בשעת היתר הבמות והוקרבו בשעת איסור הבמות דאינן בכרת רק בל"ת ויליף לי' מקרא דואל פתח אוהל מועד לא הביאו מי שלא היה לו להביאו אלא לפתח אוהמ"ע פרט לזו שהיה יכול להביאן בחוץ היינו בהיתר במות (עיין דף ק"י בזבחים) וע"כ הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות כו' שהרי עונשן אמור ואל פתח אוהמ"ע לא הביאו. והנה לפ"ז הוי אמינא דאם הקדיש בהמה בשעת היתר במות והוממה והחליפה בבהמה אחרת ובשעה שהחליף נאסרו הבמות סד"א דאינו חייב כרת על שחיטתה בחוץ הואיל והבהמה דהקדושה מכחה אתיא היה בשעת היתר במות קמשמע לן קרא ואל פתח אוהל מועד לא הביאו דנקט לא הביאו דבנשחט תליא שאותו היה צריך להביאו מתחלה הקדש לאוהמ"ע ולא משגיחינן כלל בחליפיו מה שהבהמה הראשונה היה בעת היתר במות וזה מתאים להך פירוש דקא מפרש בהך דלא תאחר ודוק: