הרי עלי למזבח יביא קומץ לבונה כו'.
בתוספתא הרי עלי לבונה לא יפחות מן הקומץ ר"י אמר משקל עשרה דינרין ריב"ב אומר כהן מקדשה בכלי שרת ומקטירה ע"כ. והפירוש דבזבחים (דף ס"ב) כשהוא זורק למערכה דלוקה הוא זורק, דעל כרחו הוא זורקו שהרי אין יכול לסדר סביב על ראשי העצים כו' אלא הימנו והלאה מקום שהמערכה דולקת ולכן אמר ר' יהודה דבעי משקל עשרה דינרין וכדאמרו ביומא (דף מ"ב) דפרה בעי כובד שתהא כבדה ותפול לתוך האור ויפלו תוך שריפת הפרה לכן משקלו עשרה זוז שבעי שיזרוק את הקומץ לתוך האש בהמערכה, (ויעוין שבת דף פ"א צרור כדי לזרוק בו עוף כו' משקל עשרה זוז) ולכן אמר ריב"ב דכאן דמתנדב לבונה הוא מתנדב כלבונה במנחה כמו דיליף בתו"כ דמתנדב לבונה ויין ושמן מקרבן מנחה יעו"ש, ולכן בעי קדוש כלי כמו לבונה דמנחה וכיון שמקטירה בכלי שרת שנתקדשה בו תו לא בעי לזורקה ולא בעי כובד ולא צריך שתהא משקל עשרה זוז וכמוש"כ רבינו לעיל פ"ז ה"א ופ"ט ה"א. ויעוין מנחות (דף כ"ו) שלא בכלי שרת כו' דפליגי אם מקטירו שלא בכלי שרת אם כשר ללבונה וקומץ של מנחה. וזה פירוש האמתי בתוספתא ודוק. ודע דלבונה הנקטרת בקטורת בפעם אחד הוא משקל עשרה דינרין בקרוב שמחמשים דינרין פרס מנה יש לבונה חלק חמישית בקרוב אולם הוא על מזבח הפנימי ויעוין זבחים (דף ק"ט) אם ילפינן חוץ מבפנים ודוק: