ומאימתי יותרו השירים באכילה משיצת האור ברוב הקומץ.
ירושלמי יומא פ"ב הובא במשל"מ מה ברובו ברובו של קומץ או ברוב כל פרידא ופרידא כו' אתא חזקיה כו' בשם ר' יוחנן ברוב כל פרידא ופרידא, ומלשון רבינו ברוב הקומץ משמע ברובו אע"ג דלא משלה האור ברוב כל פרידא ופרידא וזה נגד הירושלמי. והנראה דמפרק ב"ש (דף מ"ג) מוכח דברוב הקומץ, דאמר עולא שם קומץ פיגול שהעלו ע"ג המזבח פקע פיגולו ממנו ל"צ שמשלה בהן האור ואף אם ירד מע"ג המזבח אחר כך יעלה, ופריך הא אמרה עולא חדא זימנא ומשני מהו דתימא הנ"מ אבר דמיחבר אבל קומץ דמיפרש אימא לא קמ"ל דכחד אבר דמי כו' ואמר ר"א הלכך האי קומץ פיגול דפלגיה מחית אארעא ופלגא אסקיה אמערכה ומשלה בו האור מסיקנא ליה לכתחילה דכחד אבר דמי, הרי חזינא דלענין לקלוט שיהא נחשב לחמו של מזבח דסגי במשלה בו האור לא שאני בין קומץ לאבר ונחשב כחד אבר ולא בעינן שיהא משלה האור בכל פרידא ופרידא, כן להתיר דבעי שיוצת האור ברובו סגי ברוב הקומץ אע"ג דלא הוצת האור ברוב כל פרידא ופרידא דכחד אבר דמי ולכן לא זכר רבינו דברי הירושלמי. והא דאמר רבינא בפרק בהמה המקשה אפ"ת רבנן חיבורי אוכלים כמאן דמיפרתי דמי הוא ענין אחר גבי טומאה ואף באיברין אמר זה ואין זה ענין לנידון דילן כמובן ודוק: