וכן האוכל כזית מכל האימורין כו' בין כהן כו' לוקה.
בגמרא מנחות (דף ע"ד) כהן שאכל מן האימורים כו' לאו דזרות כו', פירוש לאו דוכל זר לא יאכל כי קודש הם, והנה זר מיקרי להענין המדובר כמו בעבודת הלוים כתיב וזר לא יקרב אליכם והוי בזה בכלל משורר ששיער דהוא זר לאותו עבודה כמו"ש בערכין, ובאימורים הוי זר כל שאינו למזבח ואף כהן בכלל זר, וזר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור דהכהן שלו עומד הבשר לא מצי לאכול הבשר לפני זריקה, וכן האוכל מן העולה לפני זריקה אינו לוקה משום זרות דלא חזי לפני זריקה למזבח, ואימורי ק"ק שעלו לפני זריקה אין בהן מעילה דזריקה מתירתן למזבח וא"כ אינו חייב משום זרות, והא דאמר דלכהנים נמי לא חזי שיטפא דלישנא הוא על לאו דוזר לא יאכל דשם בבשר מילואים דהיו עומדים לאכילת כהן אבל גבי עולה הוי ליה לאסוקי דלמזבח נמי לא חזי, וכן שנינו במשנה פרק ב"ש העולה דמה מתיר את בשרה למזבח. ורבינו פירש דלכן סיים הגמ' מכות (דף י"ח) הכא דלכהנים נמי לא חזי לכלול דבשר קדשי קדשים שאכלן זר בחוץ אינו לוקה וכן אימורים בחוץ אינו לוקה משום זרות כמוש"פ בהלכה ח' יעו"ש היטב. ורבנן בתוס' במנחות ובשבועות (דף כ"ד ע"ב) נדחקו בזה עד מאוד עיי"ש, ומש"כ נ"ל ברור ודוק:
Loading...
11:3
1
Loading...