חתיכה של קדשי קדשים או של פגול או נותר כו' אסורות לזרים כו'.
אחר העיון בפהמ"ש ביאר רבינו דהחתיכות ניכרות דאל"כ הוי דבר חשוב וחתיכה הראויה להתכבד ולא בטלה וכשיש כאן יותר מששים נגד החתיכות רק המכוון דבקדשים הוי דינו כמו בתרומה דשיעורן במאה ואחד [במין במינו] וכמו שמבואר לקמן הל' פסולי המוקדשין פרק ו' בסופו לכן בפיגול ונותר פליג ר' שמעון וסבר דאין זה דומה לאיסור קודש דליבעי נגדו שיעור מאה ואחד לכך, מתיר גם לזרים ורבינו לקח מהמשנה את התמצית דגם איסור קדשי קדשים דאיכא בהו בעי שיעור מאה ואחד אבל לכהנים שרי, דלגבי איסור פיגול ונותר הוי ככל האיסורים שבתורה דדינן בששים ולא למדנו שיעור מאה ואחד מתרומה רק באיסור דשייך בתרומה כמו איסור מאה ואחד לזרים וכן לטמאים דשייך בתרומה אבל לא לענין פיגול ונותר דלא שייך בתרומה בטל בששים וזה ביאור דברי רבינו לעומקן ור"ש ורבנן פליגי אי איכא איסור זרות גם בפיגול ונותר ודו"ק.