וצריך לבדוק כן אחר השחיטה כו' שאם לא בדק ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבלות ואפילו הראשונה.
בגמרא רב כהנא מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא, כמאן כרב הונא ולמיפסל קמייתא, לא כרב חסדא ולאכשורי בתרייתא ועיין פרש"י ואינו מובן, אבל מדברי רבינו נראה דגריס איפכא כמאן כרב הונא ולאכשורי קמייתא, פירוש, דאם לא בדק בינתים וימצא הסכין פגומה הלא יפסלו כל השחיטות למפרע אף קמייתא דחיישינן שמא בעור נפגמה, ולכן הצריך בדיקותא וכי ימצא לסוף פגום יפסול רק האחרונות שלאחר הבדיקה ומכשיר קמייתא שלא יתנבלו מספק למפרע בחנם, ודחי לא לעולם כרב חסדא ולר"ח הראשונות כשרין לעולם אף בלא בדיקה בינתים ואף האחרונה תהא כשירה דאימור בעצם מפרקת האחרונה איפגום, רק דהוי מצריך בדיקה למיפסל בתרייתא, פירוש שאם ימצא הסכין פגום וישחוט אחר זה הלא תהא פסולה, וכי לא יבדוק וימצא פגום לבסוף הלא תלינן במפרקת האחרונה ולכתחלה חייש רב כהנא שמא איפגום בעצם מפרקת ראשונה, אבל בדיעבד שכבר שחט מכשירין אף האחרונה שמא בעצם בתרייתא איפגום, ופריך אי הכי דהוה משום שחיטת השניה הוי בדיקה דקודם שחיטה תבעי נמי בדיקת חכם כו'. ומצאנו סוגיא כזו בריש נדה (דף ו') אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה כו' אלא לתקן שירים שבפניה ויעוין רש"י שם שאם תראה דם בערב לא תטמא שיריים שבפניה כו' לשרוף שיריים שבפניה שאם תמצא טמאה תשרוף אותן שבפניה וזהו ממש כסוגיין, ועיין חידושי הרשב"א, וז"ב לדעתי: